ברוכים הבאים לפסטיבל סאונדטראק תל אביב 2025. הפסטיבל חוזר בפעם השלישית לחמישה ימים של קולנוע ומוזיקה בסינמטק תל אביב. הפעם עם תוכנית שאפתנית במיוחד, נגד כל הסיכויים בשנה מאתגרת, הכוללת למעלה מ־60 אירועים: סרטים, הופעות, פאנלים, סדנאות, הקרנות בכורה, תכנית מיוחדת לילדים ואירועים חיים. במשך חמישה ימים יהפוך הסינמטק למוקד משיכה ליוצרים, מוזיקאים וחובבי קולנוע, ויחגוג את נקודת המפגש המרתקת שבין המסך לצליל.
ההתמודדות עם השנה המאתגרת שהיתה לנו – מורלית ותרבותית – בסופו של דבר מחדדת עבורנו את הסיבה שבגללה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אנחנו יוצרים ואוצרים בעולם שמשתגע, כי אנחנו מאמינים שדרך האומנות נצליח למצוא קצת הגיון. ואין כמו קולנוע ומוזיקה – יחד – כדי להבהיר לנו איך אנחנו מרגישים, ולחבר אותנו לְמשמעות, שבשנתיים האחרונות נראה שכל הזמן מתחמקת מאיתנו. אנחנו יוצרים ואוצרים כי אנחנו מאמינים שאומנות באה להרחיב ולחבר, להיות מראה ושער. לשבור את הלב אך גם לגאול את הנשמה.
מתוך כך, את כל אלה תמצאו בין סרטי הפסטיבל השנה: גוספל אמריקאי, קליפסו קאריבי, פלמנקו מספרד, כמו גם פוסט-פאנק מפולין הקומוניסטית ומטאל גרמני, שמתעל את טראומת השואה אל תוך מוזיקה הנותנת פורקן לשנאה ואלימות. מעל כל אלה מרחפת הפילוסופיה הקוסמית השחורה של סאן-רא, שקושרת הכל באי-גיון מושלם. איזה עולם מופלא. ואלו רק דוגמאות ספורות מתוך התכנית הגדושה המחכה לכם, הכוללת גם רטרוספקטיבה למלחין העל פיליפ גלאס, והקרנת בכורה לסרט הבריטי התיעודי החדש ועטור הפרסים "המוזיקאית האחרונה של אושוויץ" – שהבמאי שלו, טובי טראקמן, יגיע לארץ כאורח הפסטיבל.
כמו תמיד, יש לנו גם תוכנית ישראלית עשירה – כולל מחוות לג'ורג' עובדיה, לשמואל אימברמן ול"זהו זה!" הקלאסית. לראשונה יש לנו תחרות קליפים ישראליים, ויש כמובן הופעות חיות, הרצאות, סדנאות, אירועים חד פעמיים, ותוכנית עשירה לילדים ולכל המשפחה. נפתח את הפסטיבל השנה בשני סרטים חדשים, המלווים שני עולמות שונים לחלוטין: דוקו מקיף על בילי ג'ואל, אחד היוצרים הגדולים של המוזיקה הפופולרית האמריקאית, וסרט על הבאטהול סרפרז, שגם הם אמנם אמריקאים, אבל הם כל מה שג'ואל לא. כאמור, מראה ושער.
לשירו של אלביס קוסטלו, Almost Blue, יש ביצוע מונומנטלי של צ'ט בייקר האגדי, אחד מגיבורי סרטי הפסטיבל השנה. הוא שר בו על התחושה ברגע בו "אנחנו כמעט עושים את הדברים שנהגנו לעשות", משהו שאפשר להתחבר אליו בישראל 2025. מתוך הכמעט עולה ודאות. כי ככה זה כשמחברים טקסט למוזיקה. אז דמיינו מה קורה כשמוסיפים לשניים גם תמונה.
הקו הכחול הדק | The Thin Blue Line מוזיקה: פיליפ גלאס קלאסיקה התיעודית של ארול מוריס אשר עוקבת אחר המקרה של רנדל דייל אדמס, שהורשע ברצח שוטר בדאלאס ועמד בפני הוצאה להורג על פשע שלא ביצע. מוריס יוצר נרטיב משכנע באמצעות טכניקות חדשניות לזמנו – שחזורים דרמטיים, ראיונות חודרים ופסקול מהפנט של פיליפ גלאס – והתוצאה היא סרט שמתפקד במקביל כעבודת בלשות קפדנית וכיצירת קולנוע מהפנטת.. הקו הכחול הדק הואדוקומנטרי שלא רק צופה בעוולה מרחוק, אלא מתעמת איתה באופן פעיל, ומוכיח שיצירת קולנוע יכולה להיות גם מבריקה מבחינה אמנותית וגם מהפכנית מבחינה חברתית. לפני ההקרנה תתקיים הרצאה קצרה של המפיקה...
השעות | The Hours מוזיקה: פיליפ גלאס דרמה פסיכולוגית האורגת יחדיו שלושה סיפורים על נשים המתמודדות עם סוגיות של משפחה, הורות, דיכאון וטראומה בשלוש תקופות שונות. ניקול קידמן היא הסופרת וירג'יניה וולף המתמודדת עם מחלת נפש בעודה כותבת את "גברת דאלוויי" (קידמן זכתה באוסקר על התפקיד), ג'וליאן מור היא עקרת בית בלוס אנג'לס בתחילת שנות ה-50, ומריל סטריפ היא אישה ניו יורקית בהווה הסועדת חבר החולה באיידס. לפני ההקרנה תתקיים הרצאה קצרה על "השעות" מפי גיורא יהלום – מחזאי, תסריטאי ומנהל אגף התרבות בעיריית תל אביב-יפו. אורך כולל כ-125 דקות.
40 שנה לקלאסיקה הקולנועית "מישימה" מישימה: חיים בארבעה פרקים | Mishima: A Life in Four Chapters מוזיקה: פיליפ גלאס סיפור חייו, יצירתו ומותו של יוקיו מישימה – גדול סופרי יפן במאה ה-20. הסרט מתאר את יומו האחרון של הסופר, שהקים לעצמו צבא פרטי, ויצא בראש נאמניו לבצע חרקירי במחנה צבאי יפני, כדי לזעזע את עמו ולעוררו לחזור לערכים המסורתיים. במקביל, חוזר הסרט אל תולדות חייו של הסופר, תוך שילוב אפיזודות מרומנים שכתב. הסרט האפל הזה, שנחשב למאסטרפיס של פול שרדר, מלווה בפסקול בלתי נשכח של פיליפ גלאס. הסרט יוקרן השנה בפעם הראשונה ביפן, במסגרת פסטיבל הקולנוע של טוקיו, לאחר שהוחרם...
מועדון הסרטים לבעלי עצבים חזקים קנדימן | Candyman מוזיקה: פיליפ גלאס סרט אימה קלאסי מתחילת שנות ה-90, שהפך מזמן לקאלט. כשסטודנטית ספקנית חוקרת מיתוסים אורבניים, היא משחררת בטעות ישות על-טבעית אכזרית מעולם הרוחות. הקנדימן – עבד שחור שעבר לינץ' ובא לנקום – צץ מהמראה כדי לזרוע אימה ומוות. מעבר לרגעי האימה, שהפסקול של פיליפ גלאס מעצים, הסרט חושף ביקורת חריפה על חטאי העבר וההווה של החברה האמריקאית.