דצמבר 2018

בשנת 2017 הציג הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו בפסטיבל הסרטים בוונציה סרט בשם "צורת המים", סיפור על יצור דמיוני שמגיע מן העולם השלישי לארצות הברית, ונתקל שם בקבלת הפנים העוינת של רשויות ההגירה. זמן קצר לפני כן נבחר דונלד טראמפ לכהונתו הראשונה בבית הלבן. דל טורו הציג את הסרט, לקח את "אריה הזהב" וחזר לאמריקה, […]

באחד מרגעי השיא של "זולגות הדמעות מעצמן", אחד מסרטיו היפים ביותר של איתן גרין, אחת הדמויות שואלת את הגיבור – "מי לימד אותך לנשק ככה?". הייתי רוצה לשאול את איתן שאלה דומה – "מי לימד אותך לכתוב ולביים ככה?" איתן גרין מביים כמו שהגיבור שלו מנשק. בתשוקה סוערת אבל גם ברוך; במיומנות מוחלטת – כאילו […]

זכיתי להשתתף באירוע שבעיניים מערביות נמצא בקצה הבלתי-נראה של הפריפריה התרבותית. השתתפו בו כמה מאות משתתפים, והוא התקיים בלשכת העיתונות הצנועה בקטמנדו, בירת נפאל. זהו פסטיבל הסרטים הבינלאומי לזכויות אדם – NHIRFF. הייתה זו שנתו העשירית של הפסטיבל, שמממנים ארגונים חברתיים, ביניהם רשת הסרטים לזכויות אדם, אשר מאגדת כארבעים פסטיבלי סרטים לזכויות אדם בכל רחבי העולם. קיימים פסטיבלים דומים באתיופיה, בפיליפינים, בסנגל, בפרו, בבורקינה פאסו, בחוף השנהב, בפוארטו ריקו, ובניקרגואה. הרשת מקיימת פסטיבלים לזכויות אדם גם במדינות כמו ספרד, איטליה, בלגיה, נורבגיה וארצות הברית. זה איננו פסטיבל הסרטים היחידי בנפאל. קיים גם פסטיבל בנושא סרטי הרים שמתקיים בפוקארה, עיר המוצא של מטיילים היוצאים לאנפורנה ולאוורסט.

מאת: עדנה ודן פיינרו במאי: פרנסואה אוזון עם סופי מארסו, אנדרה דיסוליה, ג'רלדין פאייאס, חנה שיגולה, שרלוט רמפלינג הנושא אינו בדיוק מפתה – אדם בא בימים מבקש מבתו שתעזור לו לשים קץ לחייו אחרי שבץ שכמעט ושיתק אותו לחלוטין. לא בדיוק מפתה לבלות ערב בסוף השבוע עם דבר כזה. ואעפ"כ ולמרות הכול, הסרט הזה של […]

מאת: עדנה דן פיינרו במאי – נדב לפיד – בתפקיד הראשי: אבשלום פולק כל מי שרוצה להבין מדוע השמאל הישראלי המתקדם אינו מסוגל לשוחח עם הי ין הישראלי הקיצוני, שילך לראות את סרטו החדש של נדב לפיד. עוד סיפור אישי, שנראה במידה רבה כפן נוסף לגלגוליו של גיבור "מלים נרדפות" שזכה לדוב הזהב בברלין. שם […]

דן ועדנה פיינרו // במאי ליאוס קאראקס, עם אדם דרייבר ומאריון קוטיאר סרטי הפתיחה בפסטיבל קאן הם צרה צרורה. גם ותיקי הפסטיבל אינם זוכרים פתיחה אחת שהייתה פחות ממביכה. דווקא הפעם,  הופצו בסביבה שמועות מעודדות יותר. הבמאי הוא "הילד הנורא" של הקולנוע הצרפתי, עד היום לא עשה אפילו סרט אחד שהיה מובן כולו מתחילתו ועד […]

נועם חלבי-סנרמן  // בעשר השנים שחלפו מאז מותו של סטיב ג'ובס, נעשו כמה וכמה ביוגרפיות על חייו המורכבים. הסרט שכתב אהרן סורקין וביים דני בויל ב-2015 הוא הטוב מכולם. כעשר שנים חלפו מאז מת סטיב ג׳ובס. מאז מותו יצאו מבחר סרטים ביוגרפיים עליו. אחד הבולטים שבהם היה סרטו של הבמאי הבריטי זוכה האוסקר דני בויל […]

קהילה ומסורת בהרצאה מלווה בקטעי סרטים נראה כיצד מספר הקולנוע הקולנוע הישראלי סיפור הזיקה לדת למסורת היהודית. נראה כיצד נראים הפערים ונחווה את מגווון הגשרים שמציעים רגעי הקולנוע המרגשים סרטים: ישמח חתני, גאולה, שבע ברכות, דרייבר \

הנשים של הקולנוע הישראלי במרכז העשייה הקולנועית של העשורים האחרונים אנו רואים את ההוויה והחוויה הנשית לאור המציאות המקומית המורכבת. מבעד לחשיבה מגדרית, נצפה במבחר סצנות שעוצבו מתוך תודעה נשית ונעמוד על תרומתן המשמעותית לפריחתו של קולנוע העכשווי. סרטים: אישה עובדת, נורית אביב – אישה עם מצלמה, סינמה סבאיה שיוך: חינוך על יסודי, הרצאה וסרט, […]

רב תרבותיות בחברה הישראלית הקולנוע הישראלי מראשיתו ועד היום משרטט את נוף החברה הישראלית. בהרצאה מלווה בקטעי סרטים נדגים כיצד הפערים, המחלוקות והגשרים מטופלים ביצירה הקולנועית המקומית לדורותיה ולסוגיה ונבחן את הדרכים השונות שבהן פוסעים היוצרים בניסיון להאיר את הבעיות והתהליכים שהובילו אליהן ולהציע פתרונות מציאותיים יותר ופחות. סרטים אופציונאלים להקרנה לאחר הרצאה: ישמח חתני, […]

"ארץ הדבש" התגלה בדוקאביב, התפרסם באוסקר גדי רימר הסרט התיעודי "ארץ הדבש" (Honeyland, 2019), שביימו תמרה קוטבסקה וליובומיר סטפנוב, היה מועמד לזכייה בשני פרסי אוסקר — הסרט התיעודי הטוב ביותר, והסרט הטוב ביותר בשפה זרה. זהו הישג מרשים וחריג, במיוחד כשמדובר ביצירה שמגיעה מצפון-מקדוניה הקטנה (מדינה ששלחה לתחרות רק סרט אחד, כשעוד נקראה ״מקדוניה״). עוד […]

סרטה החדש של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה, "אמא קטנה" (Petite Maman), נפתח בקלוז-אפ המראה אשה קשישה אשר מנסה להזכר…

"'מציצים' מסתיר ריקבון, חולי, אין תכלית, אבל זה לא הציק לי, אני עושה סרט ומיד רץ לסרט הבא… איך אתה מתבהם, זה הווי ישראלי שהתחיל אז ונמשך היום בניצול, בבדידות איומה… הארוגנטיות של הגאווה, הדריסה − זה בני פורמן (בן דמותו של אורי זוהר ב'עיניים גדולות')… לא ידעתי מה זה אהבה" "מוזיאון ללא קירות" מתאר […]