רכישת מנוי
צור קשר
נועם חלבי-סנרמן //
בעשר השנים שחלפו מאז מותו של סטיב ג'ובס, נעשו כמה וכמה ביוגרפיות על חייו המורכבים. הסרט שכתב אהרן סורקין וביים דני בויל ב-2015 הוא הטוב מכולם.
כעשר שנים חלפו מאז מת סטיב ג׳ובס. מאז מותו יצאו מבחר סרטים ביוגרפיים עליו. אחד הבולטים שבהם היה סרטו של הבמאי הבריטי זוכה האוסקר דני בויל ("נער החידות ממומבאי"), שבמפתיע איכזב בקופות, אך לדעתי הוא הסרט הטוב ביותר על חייו של ממציא המק והאייפון.
בניגוד לסרטים האחרים, לסרט הזה יש תסריט שנון ולא שגרתי, אותו כתב אחד היוצרים הכי מוערכים בהוליווד – אהרון סורקין ("הבית הלבן", "משפט השבעה משיקגו"), שגם זכה עליו בצדק בפרס גלובוס הזהב.
חשוב לדעת - לא מדובר בסרט שמיועד רק לחובבי אפל מושבעים ולא מדובר בסרט דוקומנטרי על ג׳ובס. הסיפור סובב סביב שלושה אירועים משמעותיים בחייו של האגדה – השקת מחשב המקינטוש בשנת 1984; אירוע ההשקה של NeXT, החברה החדשה שהקים בשנת 1988, לאחר פיטוריו מאפל; והשקת מחשב ה-iMac בשנת 1998, המסמלת את חזרתו של ג'ובס לחברה שייסד.
עלילת הסרט מתמקדת במערכות היחסים המרכזיות והמורכבות בחייו של ג'ובס (בגילומו של מייקל פסבנדר), כפי שהן מתוארות על רקע שלושת האירועים הללו. יחסים שנעו בין הערצה לגאון האגדי ובין קשיים בהתמודדות עם יחסו הדורסני וחסר הפשרות, אשר בא לידי ביטוי גם כלפי האנשים הקרובים אליו ביותר, כמו שותפו העסקי סטיב וואזניאק (סת' רוגן); מנהלת השיווק של אפל, ג'ואנה הופמן (קייט ווינסלט); ואפילו בתו ליסה, שאליה התכחש בשנות ילדותה הראשונות.
עבודת הצילום של אלווין ה' קוצ'לר נעה בין צילומים מפוארים מזוויות יוצאות דופן, לצילומים צנועים יותר הנותנים הרגשה של התקופה בה הסרט עוסק. הסרט מצולם בחללים סגורים ולמרות זאת הוא עדיין צבעוני ופראי.
כל מערכה צולמה בפורמט קולנועי אחר, ואופן הצילום משמש לאפיון התקופה. 1984 מצולמת ב–16 מ"מ, מה שמאפשר ליצור מראה מגורען וקצת אפל שמתאים לאווירה של הפרסומת המפורסמת של אפל שיצאה באותה שנה. 1988 מצולמת ב35 מ"מ בבית האופרה בסן פרנסיסקו ומתאפיינת בצבעים חדשים. 1998, השנה שחותמת את הסרט, כבר מצולמת כרוח הזמן בפורמט דיגיטלי.
השחקנים עושים עבודה מצוינת, ובעיקר השחקן הראשי שמביא דרמטיות ורגש בדיוק כשצריך. פסבנדר סיפר כי מלכתחילה לא ניסה להיראות כמו כפיל של ג'ובס, אלא לגלם את המהות שלו כאדם וכפרסונה ציבורית, וזה ניכר בעבודה שלו. הדבר היחיד שעשה מבחינה פיזית היה להשתמש בעדשות מגע חומות. רק אחרי שסיימו לצלם את המערכה השנייה בסרט החליטו ללכת על המראה המוכר יותר של ג'ובס, שכלל נעלי ספורט לבנות, ג'ינס וסוודר שחור עם צווארון גולף.
רוב הסרטים האחרים שנעשו על ג׳ובס מקובעים בתבנית הקלאסית של סרטי ביוגרפיה המלווים את חייו מההתחלה ועד הסוף, בסדר כרונולוגי מהעריסה ועד הקבר. בזכות המבנה השונה שלו, "סטיב ג'ובס" מעניין וראוי הרבה יותר, וחבל שהוא נשכח ונבלע. אם עוד לא צפיתם בו, ורגע לפני שתתחדשו באייפון 12, זה הזמן להשלים את החסר.
כתבות נוספות בגיליון שאולי יעניינו אתכם
כתב העת סינמטק
לכל הגליונות
העתיד כמפלצת
05.10.2025 / סינמטק
בשנת 2017 הציג הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו בפסטיבל הסרטים בוונציה סרט בשם "צורת המים", סיפור על יצור דמיוני שמגיע מן העולם השלישי לארצות הברית, ונתקל שם בקבלת הפנים העוינת של רשויות ההגירה. זמן קצר לפני כן נבחר דונלד טראמפ לכהונתו הראשונה בבית הלבן. דל טורו הציג את הסרט, לקח את "ארי
לקריאה
גרין סקרין: ד"ר אבנר שביט על הקולנוע של איתן גרין
12.02.2024 / סינמטק
באחד מרגעי השיא של "זולגות הדמעות מעצמן", אחד מסרטיו היפים ביותר של איתן גרין, אחת הדמויות שואלת את הגיבור – "מי לימד אותך לנשק ככה?". הייתי רוצה לשאול את איתן שאלה דומה – "מי לימד אותך לכתוב ולביים ככה?" איתן גרין מביים כמו שהגיבור שלו מנשק. בתשוקה סוערת אבל גם ברוך; ב
לקריאהנשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים
972523403778 
Service@cinema.co.il
רחוב הארבעה 5, תל אביב