הכל על פסטיבל קאן 2022

ימים בוערים – BURNING DAYS – במאי: אמין אלפר – הקולנוע הטורקי לא שבע הרבה נחת לאחרונה, אולי משום בעיות הפנים הפוליטיות והכלכליות שירדו על המדינה, אבל אמין אלפר, אחד הבמאים הבולטים והמבקרים החריפים ביותר של המצב במולדתו, הצליח בכל זאת להוציא מתחת ידיו סרט שאינו עושה חסדים לא לפוליטיקאים הקטנים שמנהלים את העיירות שברחבי […]

// מאת: עדנה פיינרו בכל שנה יש סרט אחד או שניים, שמוצגים במסגרות המקבילות של הפסטיבל, המעוררים תמיהה, איך זה שלא הגיעו לתחרות המרכזית של קאן. השנה זה הסרט החדש של הלינור פלמאסון האיסלנדי שזכה לכבוד הזה – אם אכן מדובר בכבוד – וסביר להניח שאילו אכן נכנס לתחרות, היה זוכה באחד הפרסים, ולאו דווקא […]

// מאת: דן פיינרו הסרט האפל הזה, כי הוא מתאים במלוא מובן המילה להגדרה "פילם נואר", הוא הסרט שזכה לציונים הגבוהים ביותר של הביקורת הבינלאומית כאן והקדים במרחק לא מבוטל את זוכה הפרסים הרשמיים של הפסטיבל, למרות שהסתפק בעיטור הצנוע יחסית של "הבמאי הטוב ביותר". למי ששכח, פארק צ'אן-ווק הוא הבמאי הקוריאני שרכש לעצמו תהילת […]

דן פיינרו // רובן אוסטלונד, במאי שוודי שהיה אלמוני למדי עד אשר עשה את FORCE MAJEURE, שזיכה אותו בתהילה לרמות שהוצג במסגרת משנה בקאן, הפך בינתיים לאטרקציה בינלאומית. סרטו הבא, "הריבוע", כבר הוצג במסגרת התחרות היוקרתית של הפסטיבל וזכה בדקל הזהב ואילו השנה, אחרי תקופה ארוכה של צילומים באי יווני וארוכה עוד יותר על שולחן […]

// מאת: דן פיינרו ארנו דפלשן הוא אחד מיקירי פסטיבל קאן. קשה להעלות על הדעת סרט שיעשה ולא יגיע לאחת המסגרות של הפסטיבל, בדרך כלל לתחרות. וזה קרה גם הפעם. ארנו דפלשן הוא גם אחד הבמאים החביבים על "מחברות הקולנוע" צאצאים אחרים של הגל החדש. הקולנוע זורם בדמו, לא רק הסרטים שהוא עושה אלא כל […]

עדנה פיינרו // לפני הפסטיבל, זעקו רבים שצוות שופטים המורכב ברובו משחקנים לא הולם תחרות שמבקשת להיות היוקרתית בעולם. במהלך הפסטיבל נשמעו רינונים כאילו השופטים הללו נפגשים פעם ביומיים כדי לשוחח על הסרטים שהם רואים, ובכל פעם יש להם עדיפויות שונות. לקראת סוף הפסטיבל הופצו שמועות כאילו הם רוצים לחלק כל כך הרבה פרסים שהם […]

// מאת: דן פיינרו זה היה אולי הסרט המושלם ביותר בין כל הסרטים שהוצגו השנה בפסטיבל קאן. סרט קטן, צנוע, סך הכול ידידות טרגית בין שני נערים בני 13 שאין בה אפילו שמץ של רמז מיני, ידידות הקושרת אותם למשך חופשת קיץ אחת, נפרמת כאשר הם חוזרים לבית הספר ובני כיתתם החדשים מתייחסים אליהם כאילו […]

// מאת: דן פיינרו מישהו רוצח את היצאניות של העיר הקדושה משהאד, שבאיראן. הוא קוטף אותן מן הרחוב, מעלה אותן על האופנוע שלו, חונק אותן בהזדמנות הראשונה ומשליך את גופן לצד הכביש מחוץ לעיר. אנשי הדת אינם מוטרדים במיוחד מן התופעה, מישהו מנקה את התועבה מן הרחובות, המשטרה אינה מבינה בדיוק מדוע היא צריכה להיות […]

// מאת: דן פיינרו קודם כל, השם. ראשי התיבות RMN ברומנית מתייחסים למה שמכירים תחת ראשי התיבות האחרים, MRI, כלומר אותה בדיקה מגנטית משוכללת המקובלת היום בכל בתי החולים העולם, שהיא היום כנראה המשוכללת ביותר לגילוי פגמים ומחלות בגוף האדם. הכוונה של כריסטיאן מונג'ו בסרט הזה, אינה האנטומיה של גוף האדם, גם אם אביו היה […]

//מאת: דן פיינרו נראה שלסרט הזה צריך להתייחס בזהירות מסוימת. קורה-אדה הוא אמנם אחד הבמאים המעניינים ביותר שעושים היום סרטים, אבל הפעם מדובר בסרט שנעשה בהזמנת חברת  הפקה קוריאנית גדולה (CJ), אשר נברה בין התסריטים שהיו ברשותה, מצאה תסריט שנראה היה לה מתאים במיוחד לבמאי היפני הגדול, משום שהוא עסק במבנה משפחה, הציעה לו, בתנאי […]

// מאת: עדנה פיינרו קשה להגדיר את יז'י סקולימובסקי כ"ילד הרע" של הקולנוע הפולני. ראשית, משום שהקולנוע הפולני שופע ילדים רעים, שנית משום שסקולימובסקי הוא היום בן 84, ודאי כבר לא ילד. ובכל זאת, הנה הוא חורג הפעם מכל סוגי הסרטים שעשה עד היום, סרטים על גיבורים חסרי מנוחה ומתמרדים בחברה, כדי להביא לפסטיבל קאן […]

//מאת: עדנה פיינרו במאי קולנוע שחוזר לימי ילדותו כדי לבדוק שוב את השורשים מהם צמח, אינו תופעה יוצאת דופן. הגיליון האחרון של כתב העת "סינמטק" הקדיש מאמר לשלושה כאלה, והנה עתה מצטרף גם הבמאי היהודי-אמריקאי ג'יימס גריי לשורה הזאת. הוא שב לימים שבהם היה בן 12 בלבד, הבן הצעיר של משפחה יהודית בשכונת קווינס בניו […]

//מאת: דן פיינרו כל  הכבוד לקיריל סרברניקוב. הוא במאי תיאטרון ואופרה מהולל  ברוסיה, מבקר קבוע  של המשטר הנוכחי, אחד שאינו מתבייש להביע את דעותיו בקולי קולות, ובזכות זאת זכה לראות את דרכונו מוחרם למשך כמה שנים טובות, שבהן הוא לא הורשה לצאת לניכר, למרות שסרטיו הוצגו שם ואפילו זכו לפרסים. לראייה הסטירה הנושכת בשם ”הסטודנט" שהוצגה אפילו […]

// מאת: עדנה ודן פיינרו, קאן הפסטיבל עוד לא התחיל  אבל העיתונות כבר רותחת. הסיבה העיקרית שכל כך הרבה עיתונאים נוהרים לפסטיבל קאן, היא הרצון לראות כמה שאפשר יותר סרטים חדשים בתנאים הנוחים והטובים ביותר. וזה מה שהיה פעם. מי שלא היה מרוצה כל כך מן העובדה הזאת, היה כנראה מנהל הפסטיבל, תיירי פרמו, שמצד […]

// מאת: עדנה ודן פיינרו במקום להלאות אתכם מדי כמה ימים בעוד פרטים על פרטים בכל מה שנוגע לפסטיבל ה-75 שיערך תוך קצת יותר משבועיים בקאן, הנה מצב העניינים שם, כמעט סופי. כמעט, משום שהפסטיבל שומר לעצמו את הזכות לשנות תכניו ואורחים עד לרגע האחרון וגם אחרי זה, אבל אחרי כל ההודעות הרשמיות והתיקונים להודעות […]

// מאת: עדנה ודן פיינרו אחרי שצפינו באוסקר, וגילינו מי נגד מי ומי מרביץ למי ומדוע, ומי הם יקירי תעשיית הקולנוע האמריקנית, לשנת 2021, הגיע הזמן לעבור לתחנה הבאה זו שאינה מגבילה את עצמה למרחב שבין שני האוקיאנוסים, אלא כוללת את העולם כולו, הכוונה כמובן לפסטיבל קאן.  אחרי האילוצים של פגרת הקורונה, עם נשיאה חדשה […]

// מאת: עדנה ודן פיינרו האם האדמה הרועדת בפסטיבל קאן? האם השמועות שהמבצר של קולנוע האיכות, עומד לשנות גישה ופנים ואפילו מין? האם נבואות הזעם של העיתונות הבינלאומית, שהזהירו מפני שינוי הגישה של פסטיבל הסרטים המוביל בעולם, עומדות להתגשם? יכול להיות שכן. הודעה רשמית של הפסטיבל, שבאה בעקבות האסיפה הכללית של הנהלתו  בשבוע שעבר, חושפת […]