רכישת מנוי
צור קשר
מאת: עדנה ודן פיינרו
במאי: אפיצ'אטפונג וראסתאקול – עם טילדה סווינטון
איש לא יאשים את הבמאי התאילנדי הזה, אולי גדול הבמאים של ארצו, שהוא עושה סרטים מובנים לכל ומאימים לכל. אולי להיפך. למרות שזכה כבר פעם בדקל הזהב על "הדוד בונמי שזוכר את גלגוליו הקודמים" (2010) ורוב סרטיו הוצגו במסגרות משנה שונות ומשונות של הפסטיבל הזה ובפסטיבלים רבים אחרים, קשה לומר עליו שמדובר בבמאי פופולרי או בסרטים שמוצגים מחוץ לסינמטקים, פסטיבלים ובתי קולנוע מובחרים. סרטיו שנעים בין תיאור פיוטי של המציאות לבין עולמות מיסטיים או דמיוניים ומתנהלים בקצב איטי, חושפים עולמות שגם אם נדמה לצופה שהוא מכיר אותם, הם נראים כפי שלא ראה אותם מעולם קודם לכן, וכוונותיו של המשורר נותרות לעתים קרובות מעורפלות ובלתי מובנות, רכשו בכל זאת לעצמן חוג לא מבוטל של מעריצים המודים שגם אם מה שהם רואים על הבד אינו ברור להם, יש במראות הללו עוצמה של קסם ששובה אותם לחלוטין. תגובה דומה עורר גם סרטו החדש, שמחזיר את הבמאי למסגרת התחרות של פסטיבל קאן. למרות שזאת הפעם הראשונה שהוא מצלם סרט מחוץ למולדתו ולא בשפה התאית – הסרט כולו צולם בקולומביה ודובר אנגלית וספרדית – וזאת הפעם הראשונה שכוכבת בינלאומית ממדרגה ראשונה, טילדה סווינטון, מובילה את העלילה ונמצאת בו כמעט בכל אחד מ-136 הדקות שלו.
לסרט יש אמנם עלילה, אבל מוטב שלא לחפור ולנסות למצוא בה הגיון צרוף. ג'סיקה (סווינטון), גיבורת הסרט, חיה בעיר מדלין (אותה בירת סמים שהסרט אינו עוסק בהם בכוונה תחילה) שבקולומביה. היא סובלת ממחלה מוזרה, מדי פעם, ובלי שום אזהרה מוקדמת, היא שומעת קול הלמות בעל עוצמה אדירה שמטריד את מנוחתה ללא הרף. עד כדי כך ששנתה נודדת בלילות והיא חוששת, כפי שהיא אומרת מספר פעמים במהלך הסרט, שהיא עלולה לאבד את שפיותה. הדרך היחידה שבה היא מקווה להתגבר, היא למצוא את מקור וטבע הרעש המוזר שאינו מניח לה. היא שוכרת לשם כך מהנדס קול שאמור לשחזר עבורה באמצעים טכניים את ההפרעה המתמדת , אלא שבאמצע הסרט, המהנדס נעלם (שלא תעזו לשאול מדוע) וכל חבריו לשעבר בעבודה טוענים שאין להם מושג במי המדובר. הסרט מורכב מנדודיה של ג'סיקה על פני נופים עירוניים המצולמים בצבעים מתכתיים קשים, ומרחבי טבע שפורחים בשלל צבעים עשיר ומגוון, מה עוד שהסרט מצולם, שלא כמרבית הסרטים שלא היום, ב-35 ממ' ולא במצלמה דיגיטלית. אל תתכוננו למצוא בסוף המסע הזה פתרון, שהרי גם ג'סיקה לא מוצאת אותו, אלא רק מעין התקרבות הלכת וגוברת לנפלאות הטבע, וקבלת פני העולם כפי שהוא גם אם אין מבינים מדוע הוא כזה ולא אחר. הקצב האיטי, המבנה הקפדני של כל פריים, הטון השקט והמאופק, יתאים לכל מי שמבקש להצטרף למציאות החלומית למחצה של הבמאי, כל השאר עשויים להירדם בשלב כזה או אחר.
כתבות נוספות בגיליון שאולי יעניינו אתכם
כתב העת סינמטק
לכל הגליונות
קאן 2021 – סוף
25.07.2021 / סינמטק
מאת: עדנה ודן פיינרו הפסטיבל הראשון בקאן בוטל ברגע האחרון בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1968 הוא בוטל אחרי שטריפו, גודאר ולואי מאל נתלו על המסך של אולם הפסטיבלים והפסיקו אותו באמצע, חלק ממהומות הסטודנטים שזעזעו אז את צרפת. ב-2020 הפסטיבל בוטל בגלל הקורונה וחלק מן הסרטים שאמורים היו לה
לקריאה
רכבת למורמנסק (תא מס.6) | ביקורת סרט | קאן 2021
25.07.2021 / סינמטק
מאת: עדנה ודן פיינרו במאי: יוהו קואסמאנן – עם סיידי הארלא, יורי בוריסוב סרטו הראשון של יוהו קואסמאנן, “היום המאושר ביותר בחייו של אולי מאקי”, היה סרט קטן ופשוט, מבוסס על סיפור אמתי אודות מתאגרף פיני שכמעט זכה באליפות העולם אבל נטש את האגרוף לטובת האישה שאהב עוד מנעוריו. סרט שחור לבן, חסר
לקריאהנשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים
972523403778 
Service@cinema.co.il
רחוב הארבעה 5, תל אביב