גליון 214 מרץ 2019

עוד במאי מקורי עד כדי חוצפה, אחד ממְתֵי המעט שעשו אך רק מה שבא לו בראש, וכאשר לא הניחו לו לעשות זאת העדיף לא לעשות בכלל, דמות חריגה שהקולנוע ידע רק מעטים שכמותו, דושאן מקאבייב, נפרד מאיתנו החודש. הוא מוּכר בעיקר למבקרי הסינמטקים שזכרו לו חסד בזכות סרטים כמו "מיסתורי האורגניזם" או "סרט מתוק", אך הספיק, למרבה […]

אחד הגדולים שלא כולם זוכרים עדנה ודן פיינרו עוד חבר הלך מאיתנו. בן 86 היה דושאן מקאבייב במותו, למעלה מ-20 שנה לא עשה סרט משלו, ובכל זאת היה, לעניות דעתנו המשוחדת, אחד היוצרים המבריקים, המקוריים, הנועזים והמאתגרים שידע הקולנוע. הוא נהג להגדיר את עצמו כמרקסיסט חצוי בנפשו, "חצי קארל וחצי גראוצ'ו". מורד בכל המוסכמות, האנרכיסט […]

איך צריך ללמוד מן ההיסטוריה דן פיינרו החל מהיום, אנא הוסיפו לרשימת שלושת השמות המובילים את הקולנוע הרומני החדש − קריסטי פויו, קריסטיאן מונג'ו וקורנליו פורומבויו − עוד שם אחד, ראדו ז'ודה. בעצם, למה החל מהיום? אפשר היה להוסיף אותו כבר משלהי שנת 2017. גם אז לא היה מדובר בתגלית חדשה, כי הוא החל לעשות […]

שיחה עם ענת אבן על סרטה "יזכור למנשיה" יעל מונק ענת אבן היא יוצרת דוקומנטרית בעלת מוניטין בתחומה. שנים של עשייה מוקפדת על נושאים שנויים במחלוקת וכמעט תמיד פוליטיים הפכו אותה למסמן של איכות. סרטיה עוסקים בסוגיות של זיכרון, זהות ושייכות, ובאמצעותן היא מתבוננת במציאות ובחברה הישראליות וחוקרת אותה. בין סרטיה: "דודא", "פשרה", "אסורות" "מקדמות", […]

בעקבות "כוכב נולד" ו"רפסודיה בוהמית" עופר ליברגל שניים מן הסרטים האמריקאיים המצליחים ביותר בקופות בשנת 2018 העמידו במרכזם כוכבי פופ. אחד מהם הוא "כוכב נולד", גירסה הוליוודית רביעית לסיפור אהבה בין כוכבת עולה לכוכב מזדקן ודועך שמגלם בראדלי קופר, שגם ביים (למעשה, היה גם סרט מוקדם משנת 1932 שביים ג'ורג' קיוקור, What Price Hollywood, שעלילתו […]

שחור-לבן זה יותר מנוסטלגיה יעל שוב כשהוכרזו המועמדויות לאוסקר לשנת 2018, נודע שלראשונה מאז 1966 זכו שני סרטים בשחור-לבן למועמדויות בקטגוריית הצילום — "רומא" המקסיקאי ו"אהבה בימים קרים" הפולני. שני הסרטים מתרחשים בעבר, ומבוססים על זיכרונות אישיים וקולנועיים של הבמאים, אך הם ניחנים בטקסטורות ויזואליות שונות לגמרי: הראשון הוא מונוכרומטי, השני קונטרסטי. "רומא" מתבונן בעוזרת […]

מעמד האשה ב"צורת המים" וב"רומא" אושרה שוורץ כאשר צפיתי ב"רומא", לא יכולתי שלא לחשוב על "צורת המים". שני במאים מקסיקניים, אלפונסו קוארון ("רומא", 2018), יליד מקסיקו סיטי, 1961, וגיירמו דל טורו ("צורת המים", 2017), יליד גואדלחארה, 1964. הם שניים מ"שלושת האמיגוס" (השלישי, אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, יליד 1963), שלושה יוצרים מחוננים שהשתלבו בתעשיית הסרטים האמריקאית ומאתגרים […]

ויטוריו דה סיקה (1901-1974) מוּכר לנו כבמאי קולנוע איטלקי, ואנו נוטים לשכוח שהוא היה גם שחקן עטור פרסים בעל קריירה ארוכה אשר השתתף ביותר מ-150 סרטים…

ג'ק המרטש כאמן המיוסר של לארס פון טרייר דין קליין שמותיהם של במאים רבים הולכים לפניהם, ולא תמיד בקשר ישיר לסרטים שהם עושים. "ראית את החדש של —?" — היא השאלה הרווחת, וליצירה הספציפית אין משמעות. כך, האירוע הקולנועי הוא עצם יציאת הסרט, והתוכן תופס מקום משני, ולא ניתן להפריד בשום צורה בין היוצר ליצירה. […]