רכישת מנוי
צור קשר
מאת: עדנה ודן פיינרו
במאי: קוגונאדה – עם קולין פארל, ג'ודי טרנר-סמית
לסרט הזה יש סיכוי סביר להיות להיט. בעולם הפסטיבלים אם לאע בבתי הקולנוע, שם הצופים עשויים לגרד לעצמם את הפדחת כדי להבין מה רוצים מהם ולהתעצבן מול הקצב האיטי והמדוד, הטון השקט והמופנם ועולם עתידי שמסרב לחשוף את עצמו ואת פרטיו לעיני הצופה, בדיוק להיפך מכל מה שהפקה הוליוודית המכבדת את עצמה הייתה עושה. עם זאת, צריך כמובן לקחת בחשבון שזו אינה הפקה הוליוודית אלא סרט עצמאי, שהבמאי, קוגונאדה, הוא קוריאני שכל חייו, עד היום, עסק בעיקר באמנות וידיאו, סרטי פרסום וסרטים ניסיוניים קצרים, זאת כאשר לא השתתף בכתבי עת אינטלקטואליים לקולנוע בכל רחבי העולם. מכאן ראוי להסביר את השם שבחר לעצמו, ושכמובן אינו השם בו נולד: קוגונאדה היה התסריטאי הקבוע של הבמאי היפני הגדול יאסוז'ירו אוזו, והחיבור של השם הפרטי ושם המשפחה של האיש הוליד את שמו הבדוי של במאי הסרט הזה. הסרט הוא אמנם מדע בדיוני במהותו, אבל כמו כל סרטי המדע הבדיוני, הוא עוסק למעשה בעולם שבו אנחנו חיים, בבעיות שבהן אנחנו נתקלים ובפתרונות הטכנולוגיים הדלים שבהם אנחנו מבקשים להתנחם. אנדרואידים היו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מעולם העתיד, אבל הפעם, במקום לצוד אותם כדי להשמידם כמו ב"בלייד ראנר", מנסים להבין את נפשם, ובדרך זו כמובן את נפש האדם.
ג'ייק (קולין פארל) ורעייתו האפרו-אמריקנית (ג'ודי טרנר-סמית) חיים ברווחה כלכלית ובתוך דירה מעוצבת ביד אמן, יחד עם בתם הסינית המאומצת הקטנה מיקה ועם אנדרואיד בשם יאנג, שהזוג קנה בעיקר כדי שיוכל לטפל בילדה, כשהם עצמם עסוקים כל אחד בפני עצמו, עיסוקיו המקצועיים. אם מישהו רואה בכך משל למשפחה מודרנית, הוא ודאי אינו טועה. יום אחד, יאנג, העוזר האהוב שמיקה אינה יכולה בלעדיו, פתאום חדל לפעול, היצרנים כמובן שאינם מעוניינים לתקן אלא למכור אנדרואיד חדש, חברה שמכרה אותו נעלמה ואיננה, האחריות אינה שווה פרוטה, וג'ייק מנסה בכל כוחותיו לתקן את יאנג היקר, הן בשל ההפצרות החוזרות ונשנות של מיקה הקטנה, והן משום שגם לו הוא חסר. תוך כדי כך הוא זוכה לחדור לתוך התודעה של האנדרואיד, לראות את חייו ואת חיי משפחתו כפי שהם נראו בעיניו של יאנג, ולשואל את עצמו שאלות, שגם אם אינו מוצא להן תשובה, הן שונות לחלוטין מחליטה מתוחכמת של תה, שהייתה עיקר עיסוקו בחיים. שאלות כמו "האם האדם עצמו אינו אלא אנדרואיד", "האם יצורים בתוצרת תעשייתית כמו אנדרואידים מסוגלים להרגיש ולחוות חוויות אנושיות", "האם יש טעם להאמין בחיים שאחרי המוות", ועוד כיוצא בזה. מצולם להפליא, עם עיצוב קאמרי ביד אמן, עם אווירה חנוקה וקודרת שאינה הופכת את העתיד למקום שכדאי להשתוקק לו, זה סרט לבעלי סבלנות ורצון לבדוק את הפרטים הקטנים שמסתתרים בין השורות.
כתבות נוספות בגיליון שאולי יעניינו אתכם
כתב העת סינמטק
לכל הגליונות
קאן 2021 – סוף
25.07.2021 / סינמטק
מאת: עדנה ודן פיינרו הפסטיבל הראשון בקאן בוטל ברגע האחרון בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1968 הוא בוטל אחרי שטריפו, גודאר ולואי מאל נתלו על המסך של אולם הפסטיבלים והפסיקו אותו באמצע, חלק ממהומות הסטודנטים שזעזעו אז את צרפת. ב-2020 הפסטיבל בוטל בגלל הקורונה וחלק מן הסרטים שאמורים היו לה
לקריאה
רכבת למורמנסק (תא מס.6) | ביקורת סרט | קאן 2021
25.07.2021 / סינמטק
מאת: עדנה ודן פיינרו במאי: יוהו קואסמאנן – עם סיידי הארלא, יורי בוריסוב סרטו הראשון של יוהו קואסמאנן, "היום המאושר ביותר בחייו של אולי מאקי", היה סרט קטן ופשוט, מבוסס על סיפור אמתי אודות מתאגרף פיני שכמעט זכה באליפות העולם אבל נטש את האגרוף לטובת האישה שאהב עוד מנעוריו. סרט שחור לבן, חסר י
לקריאהנשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים
972523403778 
Service@cinema.co.il
רחוב הארבעה 5, תל אביב