כרגיל, בתקופה זו של השנה, גיליון "סינמטק" מוקדש לפסטיבל הסרטים בקאן, שממשיך להיות האירוע הקולנועי המרכזי של השנה. אבל מה לעשות שהשנה אינה מוצלחת במיוחד. האולפנים בהוליווד ובשאר חלקי ארצות הברית שבתו ועמדו מלֶכֶת במהלך 2023, עקב חששם העמוק של העובדים שמא האינטליגנציה המלאכותית תנשל בקרוב חלק גדול מהעובדים בתעשיית הקולנוע ותגדע את מקור פרנסתם. יצרני הסרטים, שהאמינו כי עוד מעט יהיו להם מכונות שיעשו את המלאכה ולא יצטרכו עוד לשלם משכורות, לא ששו לשנות את חוקי המישחק, למרות דרישות עובדים. בסוף, כמו שקורה תמיד, הגיעו הצדדים לעמק השווה, אבל היבול השנתי בסרטי הקולנוע סבל משמעותית מן החודשים הארוכים שחלפו בלי תוצרת, בארצות הברית ובכל המקומות האחרים בעולם שבהם בחרו עובדי הקולנוע להזדהות עם עמיתיהם שמעבר לאוקיינוס. ולפי חוקי הסטטיסטיקה, וכנראה גם האינטליגנציה המלאכותית תסכים לכך, הכמות השפיעה גם על האיכות. אמנם, לפי מספר המבקרים שהגיעו השנה לפסטיבל קאן, נראה שלפחות הצמא לסרטים לא פחת, אבל זהות הצמאים השתנתה. הקליינטים המרכזיים בעלי הכיסים העמוקים ביותר היו הפעם רשתות ה"סטרימינג" כמו נטפליקס, אמזון וכל השאר, שצורכות כמויות עצומות של סרטים מכל סוג ומכל מקום, על מנת לספק את הדרישות המגוונות של לקוחותיהן.
לכן בחרנו הפעם לחלק את הדיווח על הפסטיבל לכמה חטיבות. תחילה, מאמר כללי על מה שהתרחש השנה בפסטיבל, בכל ההיבטים – המסחרי, האמנותי וגם הרכילותי, שבלעדיו אי-אפשר. חטיבה אחרת מוקדשת לשני הסרטים שמשכו בסופו של דבר את עיקר תשומת הלב, הן של הקהל והן של הביקורת – "אנורה" של שון בייקר, שזכה בפרס "דקל הזהב", ו"זרע עץ התאנה הקדוש" של מוחמד ראסולוף, הבמאי האיראני המתוקשר שהצליח להימלט ממולדתו רגע לפני שנכנס לכלא, והגיע לפסטיבל בדיוק בזמן הנכון להקרנת הבכורה של הסרט. בחטיבה שלישית נכללים שניים מן הסרטים שסומנו במקור כבעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה, אבל התברר בסופו של דבר שלא כל מה שיחסי הציבור מבטיחים מראש, מתגשם בפועל. הכוונה להדים המוקדמים להצגת "מגאלופוליס" של פרנסיס פורד קופולה ו"סוג של חסד" של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס. בחטיבה נוספת ישנה סקירה של סרטים שגם אם אינם מושלמים מסיבות כאלה ואחרות, מן הראוי להזכיר אותם: "אמיליה פרז" של הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר, "כל מה שנראה לנו כאור בקצה המנהרה" של הבמאית ההודית פאיאל קאפדיה, סרט הודי נוסף בשם "סאנטוש", "פרתנופה" של סורנטינו האיטלקי, "מוטל דסטינו" של קארים אינוז הברזילאי, ו"נלכד בזרם" של ז'יא זאנג'קה הסיני.
לכל אלה הוספנו ריאיון עם הבמאי הישראלי דני רוזנברג, המשוחח על סרטו החדש, "החייל הנעלם", שאמור היה להיות מוצג בישראל לקראת סוף השנה הקודמת. אלא שאז קרה 7 באוקטובר, וסרט שעוסק בחייל שנוטש את יחידתו בעזה כדי לפגוש את חברתו שעומדת לעזוב את הארץ לא נראה הולם לתקופה הנוראה הזאת. "החייל הנעלם" ממתין עדיין לתאריך הבכורה שלו, כמו שהמלחמה ממתינה עדיין לתאריך הסיום שלה. אבל בינתיים, הסרט כבר הוצג בכמה פסטיבלים (לוקרנו, סלוניקי), זכה לתשומת לב רבה, וכבר מופץ בימים אלה ברחבי צרפת.
קריאה נעימה לכולכם.
כתבות נוספות בגיליון שאולי יעניינו אתכם
כתב העת סינמטק
לכל הגליונות

קאן 24 – זה מה יש
24.06.2024 / סינמטק
אחרי 77 שנים, כל מה שקאן יכול לקוות ולאחל לעצמו זה שהמהדורה החדשה לא תיפול מן המהדורות הקודמות. או, אם לדייק, שלא תיפול יותר מדי, כי אין שתי מהדורות זהות, ובסופו של דבר הפסטיבל אינו עושה את הסרטים אלא רק מציג את מה שֶיֵש. וכאשר מה שיש אינו מספיק, מנסים לכפר על החסר בדקורציה מכל […]
לקריאה

לכבוד עובדי המין
24.06.2024 / סינמטק
על "אנורה" של שון בייקר פרס "דקל הזהב" הוענק בפסטיבל קאן האחרון ל"אנורה" (Anora), סרטו החדש של שון בייקר. זכייה זו מסמלת את נסיקתו של בייקר בעשור האחרון. הוא החל את דרכו כקולנוען עצמאי בשולי התעשייה, היה לבמאי מוערך אך נישתי, וכעת ביסס את מקומו בין מיטב הבמאים. "אנ
לקריאהנשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים