כרמן היא בתו הדחויה של אנטוניו, מטדור שנפצע בזירה בעקבות הסחת דעת ברגע קריטי: הבלחת חיוך אוהב מהזירה אל עבר רעייתו ההרה שבקהל. הוא מובהל לביה"ח ולצידו באגף אחר של ביה"ח, האישה האהובה שמתה בלידתה המוקדמת של בתהּ. כרמן מתחנכת ע"י סבתהּ, רקדנית פלמנקו, ובסתר רוכשת כישורי טוריאדור. לאחר מות סבתה, עוברת כרמן להתגורר עם אביה וסובלת מנחת זרועה של אנקארנה, מי שהייתה האחות הרחמנייה של אביה והפכה לאמהּ החורגת. כשמגיעים מים עד נפש בורחת כרמנצ'יטה מהבית ומצטרפת ללהקה נודדת של מטדורים גמדים. שם הזירה שלה הוא "שלגיה" ולאט לאט יוצא למרחוק שמעה של לוחמת השוורים הנועזת. "שלגיה", שהעבודה עליו החלה במקביל ל"הארטיסט", ואף הוא סרט אילם חדש,הוא יצירה שונה מ"הארטיסט": סוג של מכתב אהבה הנוטל את האגדה המוכרת של האחים גרים ומעטר אותה בסימני היכר מתור הזהב בראינוע האירופאי. את האופן שבו מסתיים הסרט ידעו להעריך במיוחד מי שמכירים את עבודתו הקולנועית של טוד בראונינג.
מלודרמה שנונה ומרגשת שממש לא כדאי להחמיץ.
