לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
אצלנו החודש
img

Development By Outright

מחווה ליוצר ניצן גלעדי

img

מחווה ליוצר ניצן גלעדי

20-30/7
ניצן גלעדי היה אחד היוצרים הייחודיים, האמיצים והעקביים בקולנוע הישראלי של שלושת העשורים האחרונים. סרטיו נעו בין תיעוד לבדיון, בין מרחבים משפחתיים אינטימיים לזירות חברתיות ופוליטיות טעונות, ובכולם ניכרה אותה משיכה עמוקה אל מי שחיים על קו התפר: בין קהילות, בין זהויות, בין גוף לנפש, בין מסורת לחופש, בין הצורך להשתייך לבין הזכות להיות אדם שלם.

להמשך קריאה
כבר מראשית דרכו, ב״האויב האחרון״, התבונן גלעדי בקולנוע כמרחב שבו אנשים שונים מאוד נאלצים להיפגש באמת. לא ככותרות חדשותיות ולא כסמלים פוליטיים, אלא כבני אדם שמביאים איתם פחדים, זיכרונות, פצעים ותשוקות. גם ב״בחזקת סאטמר״, ״ירושלים גאה להציג״ ו״זמן משפחה״ הוא חזר שוב ושוב אל מקומות שבהם הקהילה יכולה להיות מקור של הגנה, אך גם מקור של פיקוח, לחץ, בושה והדרה. המצלמה שלו לא עמדה מבחוץ. היא נכנסה פנימה, אל תוך המשפחה, אל תוך הרחוב, אל תוך החדר הסגור שבו מתגלה המחיר האמיתי של נאמנות, אמונה, אהבה וזהות.
המעבר של גלעדי אל הקולנוע העלילתי ב״חתונה מנייר״ וב״כאילו אין מחר״ לא היה ניתוק מן העשייה התיעודית שלו, אלא המשך ישיר שלה. גם כשבנה סיפור בדיוני, הוא נותר נאמן לאותו מבט אנושי, חשוף ובלתי מתפשר. חגית ב״חתונה מנייר״ וגיא, ג׳וי ודן ב״כאילו אין מחר״ הם דמויות שמבקשות לחיות, לאהוב, לבחור ולהיראות, דווקא בתוך עולם שמבקש לצמצם אותן, להגדיר אותן או להגן עליהן עד מחנק. אצל גלעדי, הדרמה הגדולה מתחילה ברגע שבו אדם אומר לעצמו או לעולם: אני לא מוכן יותר להסתתר.
המחווה הזאת נולדה מתוך רצון לעצור לרגע, בעוד ניצן איתנו, ולהביט יחד בגוף היצירה שיצר במשך שלושה עשורים. רצינו להספיק לומר לו, מול המסך ובנוכחותו, עד כמה הקולנוע שלו נגע, טלטל ופתח מרחב לאנשים ולסיפורים שלא תמיד זכו להיראות. לצערנו, לא ניצחנו את הזמן. ניצן גלעדי נפטר ב־6 ביולי 2026, בגיל 56, לאחר מאבק במחלת הסרטן.
בחודשים האחרונים לחייו סיפר גלעדי בגילוי לב על המחלה, על הטיפולים ועל הבחירה לתעד גם את רגעי הפגיעוּת ולהפסיק להסתתר. כמעט עד הרגע האחרון הוא המשיך ליצור ולעבוד על סרטו החדש, ״ואהבת״. מותו, יום לפני הקרנת הסרט בפני חברי האקדמיה, מעניק לדברים האלה הד כואב במיוחד. אותה תנועה של חשיפה, שהייתה בלב יצירתו מראשית דרכו, הפכה בסוף חייו למעשה אישי וקולנועי אחד: ניסיון להביט במציאות בלי להסיט את המבט, להחזיק בה באמצעות המצלמה ולהמשיך ליצור גם כשהזמן הולך ואוזל.
סרטיו של ניצן גלעדי מזכירים לנו שקולנוע יכול להיות עדות, מחאה, וידוי, חמלה ופנטזיה בעת ובעונה אחת. הוא הביט באנשים ברגעים שבהם היו חשופים ביותר, אבל מעולם לא הפקיר אותם למבט קר או מנצל. להפך, הוא העניק להם מרחב. מרחב לדבר. מרחב לכאוב. מרחב לחלום. מרחב להיות מורכבים.
המחווה מתקיימת כעת בלעדיו, אבל כולה נוכחותו. היא הזמנה לשוב אל יצירה קולנועית שמסרבת להפריד בין האישי לפוליטי, בין הגוף לחברה, בין המשפחה לעולם ובין הפצע לאפשרות של יופי. זו הזדמנות לפגוש מחדש את יצירתו של במאי שהפך את השוליים למרכז, את ההסתרה לדיבור ואת המאבק על חיים גלויים לאחד החומרים העמוקים של הקולנוע הישראלי.
לא זכינו להעניק לניצן את המחווה הזאת בחייו. נותר לנו להעניק אותה ליצירתו, לאנשים שאהבו אותו ולקהל שימשיך לפגוש אותו בכל פעם שהאור באולם יכבה וסרט שלו יתחיל.

יוזמי המחווה: גילי גאון וגיל סימה

img

כאילו אין מחר | ניצן גלעדי

30-07-2026 , חמישי / 21:15 / אולם 2

ישראל אוגלבו, דין מירושניקוב, מורן רוזנבלט

  • ישראל / 2022 / אורך: 85
  • בימוי: ניצן גלעדי
  • שפה: עברית

כאילו אין מחר | Like There is No Tomorrow גיא, אמן קעקועים, וחברתו הטובה ביותר, ג'וי, חוגגים בגדול במהלך מצעד הגאווה. החגיגה נקטעת בפתאומיות בעקבות ירי קטלני שמתרחש במהלך האירוע. במטרה למצוא מקום מבטחים, השניים נמלטים אל הלופט של...

סדרות נוספות שאולי יעניינו אותך

לכל הסדרות
img

מחווה לקסבייה דולאן

לפרטים
img

מחווה לג'ון קסאווטס

לפרטים

נשארים מעודכנים

הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים



    הכי משתלם מועדון המנויים!

    נהנים באופן קבוע מחוויות קולנועיות איכותית וייחודיות

    לפרטים