לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
close
25.01.20 25.01.20 - שבת
דברים שרואים משם: ישראל בעיני במאים זרים | רטרוספקטיבה | 6-30/1

דברים שרואים משם: ישראל בעיני במאים זרים | רטרוספקטיבה | 6-30/1

רטרוספקטיבה באצירת אריאל שוייצר
מהאחים לומייר עד שנטל אקרמן, מאלכסנדר פורד, פייר פאולו פאזוליני, ואוטו פרמינגר עד קלוד לנצמן, כריס מרקר וסוזן סונטאג, "הפרויקט הישראלי" ריתק והעניק השראה לקולנוענים זרים רבים.

האוטופיה של הפרויקט הציוני, כמו חוויית המלחמה שעיצבה את המדינה, דחפו אותם לבקר בארץ ולצלם בה את רשמיהם. לחלק מהם, המסע הזה היה אמצעי לבחון את זהותם היהודית או להרהר על מהותו של זיכרון השואה והקשר בין ישראל לגולה (לנצמן, אקרמן). לאחרים, זו הייתה דרך לעמת את התפיסה המערבית ביחס לישראל עם המורכבות והניגודים הפנימיים שמאפיינים אותה, מעבר לשלל המיתוסים והקלישאות שנקשרים בה לעיתים קרובות (מרקר, פאזוליני).
למעשה, הולדת הקולנוע חופפת לזו של הציונות, והתמונות הנעות הראשונות של ירושלים, מדבר יהודה ויפו מופיעות בסרט של האחים לומייר כבר בשנת 1897 – השנה שבה נערך הקונגרס הציוני הראשון. ככלל, המבט של הקולנוענים הזרים התאפיין מאז באמפטיה רבה, אבל גם בריחוק מסוים. ריחוק זה אפשר להם לעיתים לראות דברים שהבמאים המקומיים לא תמיד ראו: ניצנים ראשונים של קפיטליזם ושל חברה מעמדית אצל מרקר, שאלת השטחים הכבושים העולה בסופו של "למה ישראל" של לנצמן, המשקעים הפוסט-טראומטיים שהותירה מלחמת יום כיפור הנלכדים במצלמתה של סונטאג.

את השאלות האלה, העולות אצל רבים מהם, ניסח כבר ב-1960 כריס מרקר, בסרטו "צד שלישי למטבע" (הנקרא במקור "תיאור של מאבק", על שם הנובלה הבלתי גמורה של קפקא), כשתהה אם הקונפליקט הישראלי אינו קודם כל קונפליקט בין המדינה ובין עצמה: "האם האויב הגדול ביותר של ישראל הינו ישראל עצמה?". דרך מבחר זה של סרטים תיעודיים ועלילתיים, חלקם נדירים, פרי עבודתם של במאים מארצות הברית, צרפת, בלגיה, איטליה, רוסיה ופולין, בוחנת התוכנית את התפתחות הדימוי של ישראל בראי הקולנוע הזר מראשיתו ועד היום.

הרטרוספקטיבה תלווה בהרצאות ובדיונים בהשתתפות במאים, מבקרי קולנוע והיסטוריונים. בערב הנעילה, ב-30 בינואר, יתקיים רב-שיח על הנושא בחסות כתב העת "תקריב", בהנחיית עורך כתב העת, רן טל, ובהשתתפות אוהד לנדסמן, יעל מונק ואריאל שוייצר.
ד"ר אריאל שוייצר הוא מרצה, אוצר ומבקר בכתב העת הצרפתי "מחברות הקולנוע".
תודה מיוחדת למאיר רוסו, מנהל ארכיון הסרטים בירושלים, על עזרתו הרבה בהכנת התוכנית ובהצגתה בצרפת (ספטמבר 2019) ובישראל.
תודה למוזיאון היהודי בפריז.
יוקרנו הסרטים: צד שלישי למטבע, חיי היהודים בא"י, סרטי האחים לומייר בפלסטין, חלוצים, עושה הלהטים, הטל צל ענק, הארץ המובטחת, שם, למה ישראל, אקסודוס, חיפושי אתרי צילום בפלשתינה.

למה ישראל | רטרוספקטיבה: ישראל בעיני במאים זרים

27-01-2020 | שני
17:00
אולם 3
יום השואה הבינלאומי למה, ישראל | ISRAEL, WHY סרטו הראשון של קלוד לנצמן ("שואה") , שנעשה בתקופה שבא דעת הקהל האירופאית החלה להפנות עורף לישראל לאחר מלחמת ששת הימים. ''למה ישראל'' ללא סימן שאלה, היה לנצמן נוהג להגיד כשהציג יצירה זאת שביסודה הזדהות עמוקה עם הפרויקט הישראלי, אבל גם דאגה רבה ביחס לעתידה של המדינה. לנצמן מסייר בארץ, מראיין אנשים מהיישוב ומתרשם מהחברה הצעירה, קצת יותר מעשרים שנה לאחר הכרזת העצמאות. המפגש עם ניצולי השואה בסרט טבע בלנצמן חותם עמוק והוא היה ללא ספק שלב מכריע בהחלטתו ליצור את ''שואה'' מספר שנים לאחר מכן. עותק 35 מ"מ לפני הסרט דברי הקדמה מאת ד"ר אוהד לנדסמן
לדף הסרט

אקסודוס + הקדמה | רטרוספקטיבה: ישראל בעיני במאים זרים

28-01-2020 | שלישי
16:00
אולם 1
יום השואה הבינלאומי אקסודוס | EXODUS ארי בן כנען, מפקד בהגנה, צעיר וכריזמטי, מוביל ספינת מעפילים לחופי א''י. כלי השיט נלכד עי הבריטים ואלה מתכננים להעביר את הנוסעים למחנה מעצר בקפריסין. הפליטים היהודיים עושים הכל כדי להפר את רוע הגזרה ולהגיע לחוף המבטחים של מולדתם החדשה. "אקסודוס" בלעז או "יציאת אירופה תש"ז" בעברית, הוא שמה של ספינת מעפילים שיצאה ב-1947 ממעגן סמוך למרסיי ועל סיפונה למעלה מ-4,500 פליטים יהודיים. להצלחה של האפוס הקולנועי של פרמינגר היתה השפעה גדולה גם על התפתחות הקולנוע הישראלי, ובעקבותיה גם נקבעו התקנות הראשונות לתמיכה בקולנוע ישראלי. באמצע הסרט תהיה הפסקה של 10 דקות. לפני הסרט דברי הקדמה מאת ד"ר דן חיוטין
לדף הסרט

חיפושי אתרי צילום בפלשתינה + דיון | רטרוספקטיבה: ישראל בעיני במאים זרים

30-01-2020 | חמישי
21:00
אולם 1
חיפושי אתרי צילום בפלשתינה | SOPRALLUOGHI IN PALESTINA מפיק "הבשורה עפ"י מתי הקדוש" אלפרדו ביני ביקש מפאזוליני ומהכומר אנדרה קרארו לערוך סיור אתרי צילום לקראת צילומי הסרט באתרים המקוריים שהוזכרו בברית החדשה. השניים בילו ביוני 1963 15 יום במסע בין ירדן, נצרת, בית לחם וירושלים וחזרו עם סרט תיעודי זה, מעין יומן מסע מצולם, שבמהלכו הבין פאזוליני שישראל מודרנית מדי ושאין בא את הארכאיות והקדמוניות שלה ציפה. לאחר המסע החליט פאזוליני ש''הבשורה עפ''י מתי הקדשו'' יצולם באתרים בדרום איטליה. לפני ההקרנה רב שיח מסכם לרטרוספקטיבה בחסות כתב העת האינטרנטי לקולנוע דוקומנטרי ''תקריב'', בהנחיית עורך כתב העת רן טל ובהשתתפות ד''ר יעל מונק (האוניברסיטה הפתוחה), ד''ר אוהד לנדסמן וד"ר אריאל שוייצר. (אוניברסטית תל אביב) הקרנה חד פעמית
לדף הסרט