בימוי: אנדריי טרקובסקי
בהשתתפות: אנטולי סולוניצין, איבן לאפיקוב, ניקולאי גרינקו
שפה: רוסית, תרגום לעברית ואנגלית
אנדריי רובליוב | Andrei Rublev
סרטו השני של אנדריי טרקטובסקי הוא יצירת מופת פילוסופית שביססה את מעמדו כאחד מגדולי הקולנוענים בדורו. במאות ה-14 וה-15 הייתה רוסיה נתונה תחת משטר הכיבוש הטטרי האכזרי. אנדריי רובליוב, נזיר וצייר איקונות רוסי חי בשלהי התקופה הזו. הרבה לא ידוע על חייו, אך טרקובסקי וקונצ'לובסקי (שותפו לתסריט) לא התכוונו ממילא ליצור ביוגרפיה קולנועית, אלא להציג את הבעיות העומדות בפניו של כל אמן ולבטא את התהליך שהוא עובר ביחסו עם החברה והמשטר. הרמז לדיכוי חופש הביטוי בברה"מ הוביל לפסילת הסרט ע"י הצנזורה הסובייטית, וכך, בעודו הוא זוכה בפרסים בפסטיבלים ברחבי העולם, תושבי ברה"מ זכו לראות את הסרט רק בשנת 1972, השנה בה גם הורשה טרקובסקי לחזור וליצור סרטים עם "סולאריס". הסרט מורכב משמונה אפיזודות מתקופות שונות בחייו של רובליוב, שבע בשחור לבן ואחת בצבע, אשר בעקבות זוועות המלחמה הפסיק לדבר ולצייר. הפרק המספר על בניית פעמון כנסייה ענקי ע"י ילד מהווה את שיאו של הסרט וגורם לרובליוב לחזור אל החיים והאמנות.