לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר


גיליון 218 – דבר העורכים

שלושת הסרטים המדוברים ביותר בפסטיבל ונציה של השנה, ומן הסתם כנראה שלושה מן הסרטים המרכזיים שהופקו במהלך השנה הזאת, מוצגים, כל אחד בדרכו, בפתחו של גיליון זה. חברות ההפצה של שניים מהם דאגו להביא את דברי יוצריהם בחומרי הפרסום שהתפרסמו בפסטיבל. נוח באומבך, שסרטו "סיפור נישואים" אמנם לא זכה בשום הכרה רשמית בוונציה, אבל עתיד מן הסתם להיות אחד המועמדים הראשיים לפרסי האוסקר של 2019, מדבר על הפקת הסרט ועל הבחירות שבפניהן הוא ניצב תוך כדי העבודה עליו. רומן פולנסקי, שלא שׂשׂ להתמודד עם הערכאות האמריקאיות, גם לא בעקיפין, העדיף שלא לבוא בעצמו לוונציה, אבל בריאיון לעיתונאי צרפתי הוא מסביר מה הניע אותו לעשות סרט על פרשת דרייפוס (שמו של הסרט בצרפתית הוא כשם המאמר המפורסם של אמיל זולא, "אני מאשים") ומה משמעות הסרט לגביו. הסרט זכה בפרס מיוחד של צוות השופטים בפסטיבל, על אף שנשיאת הצוות, הבמאית הארגנטינית לוקרציה מארטל, הביעה את הסתייגותה מפולנסקי בתחילת הפסטיבל. אשר לסרט השלישי, "ג'וקר", שזכה בפרס "אריה הזהב" ובינתיים הפך ללהיט חם ביותר של הקולנוע בימים אלה — עופר ליברגל בוחן אותו לאור המסורת הקולנועית של הדמות המרכזית, זו של הג'וקר המופיע בסרטי "באטמן" למיניהם, בגילומם של שחקנים כמו ג'ק ניקולסון והית' לדג'ר המנוח. מולם, בגירסה החדשה, למי ששכח, ניצב חואקין פיניקס, המגלם דמות שונה בתכלית מכל קודמיו.

מן התוכניות שעומדות לעלות על בדי הסינמטק בחרנו להאיר הפעם, בעזרתו של דני מוג'ה, את זאת המוקדשת לפייטרו ג'רמי, אחד היוצרים החשובים שידע הקולנוע האיטלקי. גדי רימר מנסה לבדוק מה המשמעות של צילומי פנים מול צילומי חוץ בסרטיו של הבמאי הטורקי הגדול נורי בילגה ג'יילאן. ולבסוף, חוזרים לוונציה ולעופר ליברגל, הסוקר את מסגרת המשנה של הפסטיבל, "אופקים" (באיטלקית Orizzonti) ואת הנקודות המשותפות לרבים מבמאי הסרטים שהוצגו בה.

קריאה נעימה לכולכם.

עדנה פיינרו