לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
close
25.01.20 25.01.20 - שבת
קולות העשור | 2020 – 2010

קולות העשור | 2020 – 2010

זרקור על יוצרי ויוצרות קולנוע שפרצו בעשור זה כקולות חדשים רעננים ומשפיעים.

העשור השני במאה ה21 הסתיים. בכדי לסכם אותו, ניסינו להמנע מרשימת הסרטים הטובים ביותר ובמקומה ניסינו להצביע על יוצרי ויוצרות הקולנוע שפרצו בעשור המסתיים כקולות חדשים, רעננים ומשפיעים.

כמו בכל תהליך בחירה, גם רשימת הנבחרים הזו,שגובשה על ידי אנשי התוכן של סינמטק ירושלים וסינמטק תל אביב, היא שרירותית וסובייקטיבית במידת מה, ובוודאי ניתן להתווכח על היוצרים שנכללים או אינם נכללים בה.

אבל זה לא הענין.

הענין הוא שזה היה עשור די דרמטי עבור הקולנוע. בתחילתו הופסק למעשה השימוש בחומר הגלם ששימש את הקולנוע במשך למעלה ממאה שנה – הפילם. הקולנוע הפך למוצר דיגיטלי, לקובץ שעלות היצור הסופית שלו זולה ונוחה למשלוח והעברה. לכאורה זו התפתחות שאמורה להקל על סרטים קטנים אך למעשה עובדה זו מאפשרת לרשתות בתי הקולנוע להציע יותר מסכים לפחות סרטים ולצמצם את המגוון.

 

 

לא הרבה אחר כך, שירות הסטרימינג של נטפליקס פרץ והפך את הצפיה בטלוויזיה, ובעיקר את צפית הבולמוס לחוויה החשובה והמדוברת. בהיסטוריה של הקולנוע מעבר של יוצרים לטלויזיה תמיד היה סוג של התפשרות, ואילו ההזדמנות לעבוד בקולנוע היתה עליית מדרגה. אבל בעשור הזה קרה דבר הפוך: היוצרים הנחשבים (מרטין סקורסזה, האחים כהן ואחרים) הלכו לכסף ולאפשרויות האדירות של הטלויזיה, שגילתה לפתע שהיא יכולה לתת לאמנות הסיפור האודיוויזואלי מימד חדש. כדי לשמור על כוחו הקולנוע נאלץ להמציא חוויות חדשות: מצד אחד ספקטקלים כמו סדרת "הנוקמים". ומן הצד האחר ההצלחה נמצאה בסרטי תעודה על גיבורים מהחיים – וגם כאן הוא נמצא בתחרות עזה עם נטפליקס ודומותיה.

רשימת קולות העשור שבחרנו נוגעת בשולי הדרמה הזו. כמה מהשמות המוזכרים לקחו חלק בהתפתחויות המשמעתיות האלו, חלקם כיכבו בסצינת הפסטיבלים והקולנוע האיכותי וחלקם הגיעו לפסגת הוליווד. בסופו של העשור ניצב הקולנוע בפני רגע של מפנה שעומד להפוך את העשור שלפנינו למעניין ומעורר סקרנות. נפגש עוד עשר שנים ברשימת הנבחרים של העשור הבא.

התוכנית נבנתה יחד על ידי צוותי התוכן של סינמטק ירושלים ותל אביב.

ג'ושוע אופנהיימר (ארה"ב)
"מעשה בהרג" ו"מבט השתיקה" היו מהשיאים התיעודיים של העשור, באחד העשורים הגדולים ביותר של הקולנוע התיעודי. מה שהיה פעם סוגה עובדתית יבשה, הפך לז'אנר פורץ דרך ואופנהיימר לקח את זה הכי רחוק שאפשר, כאשר השתמש בשילוב שבין תיעוד לבדיון כדי להביא את גיבורי סרטו – פושעי מלחמת האזרחים באינדונזיה – להתעמת עם מצפונם.

גרטה גרוויג (ארה"ב)
הופעה כובשת ב"פרנסס הא", שאת תסריטו גם כתבה, סימנו את גרוויג כדבר הבא בקולנוע האינדי. היא זיקקה את קולה כשחקנית וכבמאית והמשיכה להביא למסך דמויות נשיות אבודות אך נחושות. הצלחתה היא דוגמא יפה לאופן שבו השוליים נודדים במהירות למרכז. סרטה החדש כבמאית, "נשים קטנות" נראה בדרך הבטוחה לאוסקר.

קסבייה דולאן (קנדה)
דולאן פרץ אל עולם הקולנוע בגיל 19 כשסרטו הראשון "הרגתי את אמא שלי" הוצג וזכה בפרסים בשבועיים של במאים בפסטיבל קאן. דולאן עוסק בסרטיו בנושאים הקרובים לליבו – זהות מינית, אלימות וחיים בשולי החברה. הוא אמן טוטאלי שלעתים תכופות גם משחק בסרטיו וגם אחראי על עיצוב האמנותי ועיצוב התלבושות. בעשור שעבר הפך לאחד הבמאים המבוקשים בפסטיבלים בעולם, והשיא זכייה בפרס חבר השופטים בקאן 2014 על סרטו "מאמי".

מיה הנסן-לאב (צרפת)
לאחר שני סרטיה הראשונים, ״הכל נסלח״ ו״אבי ילדיי״, ביססה עצמה מיה הנסן־לאב בעשור הנוכחי בחזית הקולנוע האירופי דרך שורה של סרטים בעלי איכות לירית: "להתראות אהבה ראשונה", “עדן”, "העתיד לבוא” ו״מאיה״. בכל אלה שלל גיבורים הניצבים בפני שינויים, שאת עולמם הגשמי והרגשי היא מעצבת ביד־אמן ייחודית.

טאיקה וואיטיטי (ניו זילנד)
בעידן של קומדיות די מטופשות, טאיקה וואיטיטי הניו זילנדי הצליח לבלוט בעשור האחרון עם חוש הומור דק ואפקטיבי. "החיים בצללים", פרודיה מוקומנטרית על דירת שותפים של ערפדים, מדגימה היטב את ההומור השחור העדין שלו, שניצוצות שלו עפו גם ב"המרדף אחרי אנשי הבר" וב"ת'ור" מסדרת "הנוקמים". סרטו החדש "ז'וז'ו ראביט" שעולה עכשיו בבתי הקולנוע, כבר לוקח את השילוב הייחודי בין בנאליות לרוע למקום חדש לגמרי, ומסתמן כאחד הסרטים הבולטים של 2019.

יורגוס לנתימוס (יוון)
אחרי שני כותרים במולדתו יוון שהפכו אותו ליקיר פסטיבלים פרץ לנטימוס עם "הלובסטר" ומשם לירכתיים האיכותיים של הוליווד. בזכות תסריטאות שנונה, עם גיבורים אימפולסיביים החנוקים ביקום דכאני, ועם שפה קולנועית צוננת וחסכונית, הוא מצליח לתאר מציאות אומללה באופן עולץ ואנושי למדי.

נדב לפיד (ישראל)
פרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2019 ל"מילים נרדפות" מסכם עשור מצוין לנדב לפיד, שבארבעת סרטיו ניסח מידה של אמביוולנטיות כלפי החוויה הישראלית על ממדיה הפוליטיים והקולנועיים. בשפה סינמטית אישית ונועזת ובלי סנטימנטים מיותרים, מתבונן לפיד באופן חדש ומעורר מחשבה על ישראל.

ברי לרסון (ארה"ב)
לרסון היא דוגמא נוספת למהירות שבה השוליים נעים למרכז. אם ב"טווח קצר 12" היא היתה הנערה עם המבט העצוב בעיניים, בתוך חמש שנים הצליחה לרסון לזכות באוסקר ב"חדר" ולכבוש את סרטי הנוקמים עם דמותה של "קפטן מארוול". אבל כמו בסרט שפרסם אותה, לרסון מביאה שילוב של חום וקשיחות שקשה לעמוד בפניו.

סלין סיאמה (צרפת)
"דיוקן של נערה עולה באש" המופתי שזיכה את סיאמה בפרס התסריט בקאן אשתקד הוא סיום מרשים לעשור של אחת הבמאיות החשובות שפרצו בעשור האחרון. אמנם סרטה הראשון "חבצלות המים" נעשה כבר ב-2007, אבל להכרה הבינלאומית הרחבה מחוץ לנישה הלהטב"ית היא זכתה בזכות "טומבוי" ו"חבורת נערות", סרטים שמהווים מניפסט לא פלקטי להעצמה נשית וחוקרים מיניות בדרך רגישה ועדינה.

אסגאר פרהאדי (אירן)
אסגאר פרהאדי הוא הבמאי הוותיק ברשימה של קולות העשור, אך למרות שהתחיל את הקריירה באירן כבר בתחילת שנות האלפיים, קשה להתעלם מכך ששניים מתוך 4 הסרטים שביים בעשור הקודם ("הפרידה", "הסוכן") זכו בפרסי האוסקר לסרט הזר. פרהאדי פועל בתוך ז'אנר הדרמה המשפחתית המתפתחת תחת ידיו באופן מפתיע לכדי מותחן מסמר שיער, במהלכו מוצאים עצמם גיבוריו בעימות עם המשטר המדכא באירן.
חובבי הקולנוע גילו את רורוואכר ב-2014 עם סרטה השני "הפלאים" שהיה יקיר הפסטיבלים ובעיקר בזכות יצירת המופת "לזרו השמח" שזכה אותה בפרס התסריט בפסטיבל קאן ב-2018. בסרטיה ממשיכה רורוואכר את המסורת הקולנועית האיטלקית ומציגה עימות בין עולם תמים לבין מציאות מודרנית, בין ממשות לפנטזיה, בין חילוניות למסתורין המנחם של הדת.

אליצ'ה רורוואכר (איטליה)
חובבי הקולנוע גילו את רורוואכר ב-2014 עם סרטה השני "הפלאים" שהיה יקיר הפסטיבלים ובעיקר בזכות יצירת המופת "לזרו השמח" שזכה אותה בפרס התסריט בפסטיבל קאן ב-2018. בסרטיה ממשיכה רורוואכר את המסורת הקולנועית האיטלקית ומציגה עימות בין עולם תמים לבין מציאות מודרנית, בין ממשות לפנטזיה, בין חילוניות למסתורין המנחם של הדת.

דמיאן שאזל (ארה"ב)
אחרי שפרץ בעוצמה עם "וויפלאש" וכבש את העולם עם "לה לה לנד", המשיך שאזל לשרטט את דיוקנה של הגבריות האמריקאית עם "האדם הראשון". כמו גיבוריו, הקולנוע של שאזל מציע מסע קודח ואובססיבי שבמרכזו גבר המקריב את עולמו הרגשי לטובת מימוש מקצוענותו.

מעשה בהרג

26-01-2020 | ראשון
21:00
אולם 3
מעשה בהרג | THE ACT OF KILLING ג'ושוע אופנהיימר מאתגר את גיבוריו, פושעי מלחמה שהשתתפו בהפיכה הצבאית באינדונזיה, עם בקשה מוזרה: לגלם את עצמם ואת קורבנותיהם בשחזורים קולנועיים דרמטיים של הזוועות שביצעו לפני כ-50 שנה. הם נעתרים לבקשתו בגאווה גדולה של מי שנחשבים לגיבורים לאומיים בארצם. את התסריט הם כותבים בעצמם לפי מוסכמות הז'אנרים ההוליוודיים האהובים עליהם – מערבונים, סרטי גנגסטרים ואפילו כמיוזיקל – ואופנהיימר הופך את הזיכרונות או הפנטזיות שלהם לחזיונות קולנועיים. תהליך השחזור הקולנועי מעמיד שאלות קשות לגבי מוסר וייצוג האמת, ובתוך כך חושף בצורה חסרת תקדים כיצד פושעי מלחמה מסוגלים לחיות עם עצמם. הקרנה חד פעמית
לדף הסרט

פרנסס הא

30-01-2020 | חמישי
19:00
אולם 1
פרנסס הא | FRANCES HA כמו רבות מבנות גילה גם פרנסס, רקדנית מודרנית בת 20 ומשהו, מבינה כי עליה לחצות סו"ס את הקו המפריד בין נערוּת לבגרות. לשם כך היא תצטרך גם לדעת איך חווים פרידה מחברת עלומים קרובה (השתיים מגדירות את היחסים ביניהן "כמו לסביות אבל בלי הסקס"). סופי חדת הלשון לא רק שמצאה עבודה כעורכת בהוצאת ספרים אלא אף החליטה לעזוב את דירתן המשותפת ולהתרווח בזוגיות עם החבר. חוסר הביטחון מעביר את פרנסס בקצב מסחרר ממקום למקום: מברוקלין לבית הוריה בקליפורניה, לטיול בפריס, לאפ סטייט ניו יורק. הקרנה חד פעמית
לדף הסרט

העתיד לבוא | קולות העשור

3-02-2020 | שני
21:00
אולם 3
העתיד לבוא | THINGS TO COME נטלי היא מורה לפילוסופיה בבית ספר תיכון בפריז. היא אוהבת להנחיל לדור הצעיר את אמנות המחשבה ועושה את עבודתה במסירות נדירה. היא נשואה פלוס שניים, ומחלקת את זמנה בין משפחתה, תלמידיה בהווה ובעבר, ואמה התלותית. יום אחד, בעלה מודיע שהוא עוזב אותה לטובת אשה אחרת. המציאות נושפת בעורפה, והיא יוצאת להמציא את חייה מחדש. הקרנה חד פעמית
לדף הסרט

דיוקן של נערה עולה באש | קולות העשור

5-02-2020 | רביעי
18:30
אולם 1
דיוקן של נערה עולה באש | PORTRAIT OF A LADY ON FIRE צרפת, 1770. מריאן, ציירת צעירה ויפה, נשכרת כדי לצייר את דיוקנה של אלואיז בת המעמד הגבוה לקראת חתונתה הקרבה. אלא שאלואיז לא מעוניינת להתחתן, ולפיכך מסרבת לשתף פעולה עם ההכנות לחתונה בכלל, ועם ציור הדיוקן בפרט. מריאן מחליטה להסתיר את העובדה שהיא ציירת ומציגה עצמה כבת לוויה שנועדה להנעים את זמנה של אלואיז. בד בבד, היא מתבוננת בה יום אחר יום ומציירת אותה בסתר.
לדף הסרט

דיוקן של נערה עולה באש | קולות העשור

7-02-2020 | שישי
22:00
אולם 3
דיוקן של נערה עולה באש | PORTRAIT OF A LADY ON FIRE צרפת, 1770. מריאן, ציירת צעירה ויפה, נשכרת כדי לצייר את דיוקנה של אלואיז בת המעמד הגבוה לקראת חתונתה הקרבה. אלא שאלואיז לא מעוניינת להתחתן, ולפיכך מסרבת לשתף פעולה עם ההכנות לחתונה בכלל, ועם ציור הדיוקן בפרט. מריאן מחליטה להסתיר את העובדה שהיא ציירת ומציגה עצמה כבת לוויה שנועדה להנעים את זמנה של אלואיז. בד בבד, היא מתבוננת בה יום אחר יום ומציירת אותה בסתר.
לדף הסרט

דיוקן של נערה עולה באש | קולות העשור

8-02-2020 | שבת
21:00
אולם 3
דיוקן של נערה עולה באש | PORTRAIT OF A LADY ON FIRE צרפת, 1770. מריאן, ציירת צעירה ויפה, נשכרת כדי לצייר את דיוקנה של אלואיז בת המעמד הגבוה לקראת חתונתה הקרבה. אלא שאלואיז לא מעוניינת להתחתן, ולפיכך מסרבת לשתף פעולה עם ההכנות לחתונה בכלל, ועם ציור הדיוקן בפרט. מריאן מחליטה להסתיר את העובדה שהיא ציירת ומציגה עצמה כבת לוויה שנועדה להנעים את זמנה של אלואיז. בד בבד, היא מתבוננת בה יום אחר יום ומציירת אותה בסתר.
לדף הסרט

מילים נרדפות | קולות העשור

16-02-2020 | ראשון
18:30
אולם 1
SYNONYMS | מילים נרדפות הזוכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין 2019. יואב הוא צעיר ישראלי שמגיע לפריז לדירה נטושה, ללא כל ציוד פרט לבגדיו וכמעט קופא למוות. זוג שכנים צעיר בשם אמיל וקרוליין מציל אותו ממוות ומאמץ אותו לדירתם. יואב מסרב לדבר בעברית, הוא מספר כי הוא שונא את המדינה בה גדל וטראומה שעבר בשירותו הצבאי מרחפת מעל התנהגותו. נטיותיו הפואטיות מרשימות את אמיל התומך בו כספית ויואב בתמורה מספר לו את סיפוריו. גם קרוליין נשאבת למשולש הזה ומתחילה בקשר עם יואב, המנסה למצוא את עצמו במדינה בה אין לו דבר.
לדף הסרט

מאיה | קולות העשור

26-02-2020 | רביעי
19:00
אולם 3
מאיה | MAYA סרטה של מיה הנסן-לאב עוקב אחר כתב מלחמה צרפתי שהשתחרר לא מכבר משבי דאע"ש בסוריה. בעצת רופאיו, הוא נוסע להודו לביקור במחוזות ילדותו. שם, בגואה, בבית מלון הנטוע בלב הנופים המשגעים של האזור, הוא פוגש את מאיה – צעירה יפה, חופשיה ומרדנית. חרף פערי הגילים והתרבויות, בין השניים מתפתח רומן בלתי אפשרי.
לדף הסרט