לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
היום בסינמטקהיום בסינמטק
close
9.12.18 9.12.18 - ראשון
היום בסינמטקהיום בסינמטק
close
9.12.18 9.12.18 - ראשון
מקצה השיפורים הגדול / 21.4.2018

מקצה השיפורים הגדול / 21.4.2018

כמו תמיד, גם הפעם, שבוע אחרי פרסום הרשימה הראשונה של סרטי הפסטיבל בכל המסגרות הרשמיות, הנה הגיע מקצה שיפורים גדול ומשמעותי, שאינו בהכרח האחרון לפני שהפסטיבל עצמו יתחיל ב-8 למאי.

שלא במפתיע, בראש רשימת התוספות צועדים כמה מן האורחים הקבועים של הפסטיבל. השמועות על "עץ אגס הפרא" של נורי בילגה ג'לאן רמזו שאינו חביב במיוחד על הנהלת הפסטיבל, אבל קשה מאד לסרב לבמאי שזכה כבר ב"דקל הזהב" (על "שנת החורף") בנוסף לכל הפרסים האחרים שהוענקו לו בכל פעם שהגיע לריביירה. ואכן, סרטו החדש, "עץ אגס הפרא" צורף לתחרות, כשלצדו עוד סרט צרפתי בשם "סכין בלב" של יאן גונזאלס (סרט שני של הבמאי, פעם ראשונה בקאן), ו"אייקה" של סרגיי דבורצבוי (סרט שני, אחרי שסרטו הראשון, "טולפאן" קיבל לפני עשור את הפרס הראשון של "מבט מסוים").
למסגרת המשנה, "מבט מסוים", צירפו עוד סרט ארגנטיני, "מותי מפלצת, מותי" של אלחנדרו פאדל, סרט שלדברי הבמאי הוא מלא וגדוש במפלצות, באפקטים מיוחדים ובמעשי רצח מכל הסוגים. ועוד לאותה מסגרת, שיתוף פעולה בין הבמאי הפורטוגזי ז'ואו סאלוויזה והבמאית הברזילאית רנה מסורה, שעשו יחד את "המתים והאחרים". סרט הפתיחה של "מבט מסוים" יהיה "דונבאס" של הבמאי האוקראיני סרגיי לוזניצה, שכל סרטיו העלילתיים הקודמים ("My Joy", "בתוך הערפל", "נפש עדינה"), הוצגו דווקא בתחרות המרכזית של הפסטיבל. כמו בסרטים אלה, גם "דונבאס" אמור להיות הרהור קודר על מה שנותר מן האימפריה הסובייטית והיחסים בין מרכיביה המתפוררים. דונבאס הוא קיצור שמו של עמק נהר הדון, כינוי האזור שבמזרח אוקראינה הגובל עם רוסיה, אזור מריבה שבו ניטשים עימותים צבאיים בין שתי המדינות מאז 2014.
לתוך מכסת סרטי האנימציה נכנס הפעם "עוד יום בחיים" של ראול דלה פואנטה ודמיאן ננוב. בהחלט לא סרט לילדים, אם כבר משהו במסורת "ואלס עם באשיר", זהו שיתוף פעולה בין ספרד ופולין, מבוסס על זיכרונותיו של הצלם והעיתונאי הפולני רישאר קאפושינסקי, משלושה שבועות שבילה בשנת 1975 בכיסוי הקרבות ששסעו את אנגולה באותה התקופה.

מי שחוזר לקאן מחוץ לתחרות, בפעם הראשונה בחייו (כל סרטיו האחרים היו מועמדים לפרסים) הוא לארס פון טריר. לפני שבע שנים, עורר פון טריר שערורייה רבתית כאשר במסיבת העיתונאים אחרי הקרנת "מלנכוליה" בקאן, הוא הצהיר שהוא בעצם קצת נאצי בנפשו ושהיטלר לא היה כל כך נורא. הפסטיבל, שהתייחס אליו עד אז כאל "הבן יקיר לי אפרים", מיד הודיע שמי שמדבר כך הוא אישיות בלתי רצויה בקאן, ואכן מאז נדד פון טריר לברלין (עם "נימפומנית"). עכשיו החליטו בקאן שהבמאי הדני הפרובלמטי ריצה את העונש המגיע לו וחזר למוטב. על כן פינו עבורו מקום, אמנם מחוץ לתחרות, כדי להציג את "הבית שג'ק בנה", סרט העוקב אחרי 12 שנים בחייו של רוצח סדרתי, כשמאט דילון ואומה תורמן מופיעים בו בתפקידים הראשיים.

שני סרטי חצות נוספים בפסטיבל, אחד של במאי התעודה הבריטי הנודע קווין מקדונלד המוקדש לחייה ולקריירה של הזמרת ויטני יוסטון, השני, גרסה קולנועית חדשה לרומן המדע הבדיוני של ריי בראדברי, "פארנהייט 451". ראמין בהרני, במאי אמריקאי ממוצא איראני, ינסה בעזרת מייקל בי ג'ורדן ("הפנתר השחור") ומייקל שאנון ("צורת המים"), להציע אופציה אחרת לסיפור, שונה מזו של פרנסואה טריפו, שביים את הגרסה הראשונה.
ולבסוף, ואחרי שניסו לאחרונה לוותר על סרט סיום (אולי משום שלא רבים הם אלה שנשארים בקאן עד הסוף), חוזר הפסטיבל למסורת הישנה עם סרט שמעורר סקרנות רבה. טרי גיליאם מנסה כבר 20 שנה להתמודד עם "דון קיחוטה", פעם כמעט והגיע לידי הגשמת התכנית שנפלה למים ברגע האחרון, בין היתר, אבל לא רק, בשל מחלתו של השחקן הראשי ז'אן רושפור. הפעם, ב"האיש שהרג את דון קיחוטה", הוא החליט ליטול זווית שונה לגמרי, הדמות הראשית בה הוא פרסומאי בריטי שקופץ בזמן בין המאה ה-21 למאה ה-17, שם הוא פוגש את דון קיחוטה. אדם דרייבר הוא הפרסומאי המטייל בזמן ודון קיחוטה הוא שחקן התיאטרון והקולנוע הבריטי ג'ונתן פרייס.

דרך אגב, הבעיה העיקרית שעמדה להפיל את הסרט פעם נוספת, היא סכסוך על כספים וזכויות סביב ההפקה, סכסוך שהונח בצד רק זמנית ,כדי לרצות את הפסטיבל, אבל וודאי ידברו בו רבות לפני שהסרט ייצא להפצה מסחרית.