לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
ביקורת סרט: נערה גבוהת קומה | במאי – קנטמיר בלגוב

ביקורת סרט: נערה גבוהת קומה | במאי – קנטמיר בלגוב

נערה גבוהת קומה – Beanpole במאי – קנטמיר בלגוב – Kantemir Balagov

שנה אחרי המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. גרמניה הובסה, החיילים חזרו מן החזית, חלקם בארונות מתים, אחרים פצועים וחבולים, מאושפזים בבתי חולים וביניהם כאלה שאין עוד טעם להחזירם הביתה. העיר מנסה לחזור ולעמוד על רגליה. שתי נשים, אחת גבוהה ושמה איה (ויקטוריה מירושנינצ'נקו) המכונה "ג'ירפה" בשל קומתה, עובדת כאחות בבית החולים בלנינגרד. השנייה, מאשה (וסיליסה פרליגינה), חזרה מן החזית, שם רצתה לנקום בגרמנים שהרגו את אהובה. השתיים היו כבר ידידות בנפש לפני המלחמה, וכאשר מאשה יצאה לחזית, היא הפקידה את בנה הקטן בידי מאיה עד שתשוב. אבל כשהיא חוזרת אין זכר לפעוט.. מכאן והלאה אולי מוטב שלא לפרט את שלבי ההתפתחות של העלילה, כדי לא לקלקל למי שירצה לראות את הסרט, צריך רק לומר שמדובר במערכת יחסים שהולכת ומתפתחת לאהבה חד-מינית סוערת. הבמאי בלגוב שטרם מלאו לו 28, מבקש לדבר מבעד לעלילה על הכאב והסבל שלאחר הקרב, על קיום מעמדות חברתיים במשטר שאמור להיות שוויוני לכל, על כמיהה ללידה כסמל להמשכיות החיים, ועוד רמזים לתקופה ולמשטר, שאינם תמיד ברורים די הצורך, מודגשים כראוי או משתלבים בתוך העלילה.
בלגוב, נער הפלא של הקולנוע הרוסי שהתגלה בפסטיבל קאן לפני שנתיים עם סרטו העלילתי הראשון, "טסנוטה", נטל על עצמו הפעם משימה שהיא קצת מורכבת ומסובכת מדי למי שאין לו ניסיון קולנועי ארוך ואין מאחוריו אמצעי הפקה משמעותיים. זה מתחיל בעובדה שהמראה של לנינגרד, שנה אחרי המלחמה, רחוק מאותם מראות של הרס וחורבן שאפשר היה לראות בדיווחי החדשות, אחרי שהגרמנים גורשו משערי העיר. אולי משום כך, העומס והמועקה של התקופה מורגשים רק חלקית. שנית, אי ההתייחסות של הסביבה לאהבה אסורה באותו הזמן, אהבה שברורה לצופה של היום מן הרגע הראשון, מעוררת תימהון. ושלישית, העלילה קצת רזה לסרט שנמשך לא פחות משעתיים ורבע. עם זאת, צריך להודות שבלגוב מביים את הסצנות הדרמטיות, שהן בעיקר סצנות אינטימיות עם מעט משתתפים ומצלמה מכוונת אליהם ללא רחמים, בכישרון יוצא מן הכלל, כאשר דווקא השקט והאיפוק הם אלה שמעוררים התפעלות. אם המשחק נגוע כולו בקורטוב של היסטריה, אפשר להבין זאת בגלל התקופה בה מתנהל הסיפור, אבל הופעתה העצורה ורבת העוצמה של מירושניצ'נקו, שמזכירה קצת את טילדה סווינטון, בתפקיד הראשי, מרשימה במיוחד.