לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
היום בסינמטקהיום בסינמטק
close
13.12.18 13.12.18 - חמישי
היום בסינמטקהיום בסינמטק
close
13.12.18 13.12.18 - חמישי
אגדה לעידן טראמפ
גיירמו דל טורו על "צורת המים"

אגדה לעידן טראמפ
גיירמו דל טורו על "צורת המים"

series
- עדנה פיינרו - "צורת המים" הוא אחד מאותם סרטים נדירים שפונים בהצלחה לכולם. זאת אגדה למבוגרים המושרשת מאוד במציאות שנוטה להזכיר, מדי פעם, את "היפה והחיה" (ולפעמים גם קצת את "קינג קונג") עם סיפור האהבה המוזר שמתחיל ומסתיים באקט של חמלה. זאת גם סאטירה נשכנית העוקצת כמה מן האובססיות שמאפיינות את אמריקה — ביטחון, חשדנות כלפי זרים, אהבת תרבות ועוד, שעידן טראמפ רק העצים אותן. הגיבורה שלו היא מעין סינדרלה אילמת, אבל מאחר שמדובר בפנטזיה קולנועית, יש לסינדרלה האילמת גם סצינה מוסיקלית שבה היא שרה ורוקדת. הגיבור הוא מפלצת משונה, הכלאה של אדם ודג, שאינו מסוגל להתקיים הרבה זמן מחוץ למים. זהו יצור דמוי-אדם מכוסה קשקשים וסנפירים, בצבע הצמחייה של תחתית הנהרות באמריקה הלטינית, שם מצאו אותו ומשם גררו אותו למעבדה ביטחונית בארצות הברית כדי לעמוד על , כאשר ההיסטריה של האמריקאים 60טיבו. התקופה שבה מתרחש הסיפור היא תחילת שנות הביחס לכל מה שזר או מוזר בעיניהם, שגורמת לכך שהם מגדירים אותו כ"אנטי-אמריקאי", הייתה בשיאה. במאי הסרט הוא גיירמו דל טורו, יליד מקסיקו, יקיר הוליווד, כיום תושב טורונטו, אולי אחד המוחות הפוריים, בעלי הדמיון החזותי והעלילתי העשיר ביותר והשליטה המלאה ביותר בשפת הקולנוע, ֶ שֵיש היום בתעשיית הסרטים.

כל מי שמכיר את סרטיו הקודמים של דל טורו, )2001במיוחד את "הילדים של אף אחד" ( ), לא יופתע מן 2006ואת "המבוך של פאן" ( השילוב המופלא הזה בין כל כך הרבה ז'אנרים המתמזגים, בידיו, ליחידה הומוגנית כל כך. אבל גם הם יצטרכו להודות שהוא אף פעם לא הצליח לחבר את כל פירות מוחו הקודח ליחידה מגובשת ומשוכללת כל כך. השילוב של קסם וחרדה, סיוטים ורגש, עלילה שוטפת וסמלים הפזורים לכל אורכה ומהווים חלק בלתי-נפרד ממנה, מוביל בסופו של דבר להתגשמות אותו חלום ורוד שכל מפיק קולנוע חולם עליו — סרט שהביקורת אוהבת והקהל בולע בצמא, סרט שאינו נמכר בזכות הכוכבים שבו, אלא, לשם שינוי, הסרט הוא זה שמוכר את כוכביו. האגדה מתחילה בפרבר של העיר בולטימור ). אליזה, Wired(זו הידועה לשמצה מאז ימי יתומה ואילמת (האם אפשר להגדיר טוב יותר את בת העם הטיפוסית) מתפרנסת כעובדת ניקיון במעבדה ביטחונית מסווגת. למרות מגבלותיה, אליזה היא מלאת חיים, תוססת וסקרנית, והיא אפילו מעודדת את שכנ ּה, ג'יילס, המתגורר באותו בית דירות מרופט. ג'יילס מבוגר ממנה בכמה שנים טובות, יכול היה להיות אביה או אולי מטריד ּה המיני
הקבוע שמנצל אותה, ברוח הימים האלה, אבל הוא לא זה ולא זה. הוא מאייר מובטל שאינו מוצא לקוחות לסדרות המצוירות שלו (בדיוק דיוקן האמן קלאסי), והומוסקסואל שאינו מצליח למצוא לעצמו בן זוג מתאים. ידידתה הטובה ביותר היא עובדת הניקיון ששוטפת את הרצפות לצידה במעבדה הביטחונית, שמה זלדה והיא שחורה (כך מחברים יחד מיעוטים מדוכאים), וגם היא מלאת חיים ומרץ, אבל הרבה יותר זהירה ומחושבת מאליזה. יום אחד נתקלת אליזה בדלת נעולה היטב המובילה למרתף שאין אליו כניסה בלי רישיון מסווג בהחלט, וזה סוג הפיתוי שהיא אינה מסוגלת לעמוד בפניו. היא מתגנבת פנימה, מסתתרת בפינה, ומגלה שבתוך המרתף יש בריכה, ובתוך הבריכה מוטל היצור המוזר שאין לו שם (דאג ג'ונס, שמגלם אותו תחת שכבות איפור עבות ועשירות, הוא שותפו הקבוע של דל טורו בגילום סדרתי של מפלצות בסרטיו). היצור כבול בשרשראות עבות כדי שלא יוכל להימלט, ורק הקולונל שמפקד על המעבדה, ומגלם את כל צרות המוח והקשיחות של ביורוקרט במדים, רשאי לבקר את הדבר המוזר הזה, כשהוא מלוּוה מדי פעם במדענים שצריכים לפתור עבור משרד הביטחון האמריקאי את חידת מהותו של יצור
שקיים ללא רשות מן הפנטגון. אליזה אינה יכולה לשאת את ההתעללות במסכן שאולי אינו נראה כמו כוכב קולנוע, אבל גם הוא כמוה, אילם ומוקצה מחמת מיאוס. היא מגלה אפילו שיש להם דברים משותפים, כמו חיבה למוסיקה של בני גודמן ולביצים קשות. וכך נולד בין השניים רומאן שעומד בסכנה גדולה, ברגע שמתברר לה כי הקולונל מתכוון להמית את השבוי שלו כדי שאפשר יהיה לבדוק על שולחן הפתולוג מה בדיוק קורה אצלו בפנים. ואת זה אליזה וגיירמו דל טורו אינם מוכנים להרשות בשום פנים ואופן. את ההמשך תראו בקולנוע, כאשר ייצא הסרט .2018להפצה, כנראה במהלך חודש פברואר על אף שהוא מעט צעיר יותר משני עמיתיו ל"גל המקסיקני החדש", אלפונסו קוארון ואלחנדרו גונזלז אינאריטו, גיירמו דל טורו נחשב מאז ומתמיד לאב הרוחני שלהם, המבין האמיתי בקולנוע, האיש שמבקשים ממנו עצות בשעת משבר וברגעים קשים, וזאת גם על פי דבריהם של קוארון ואינאריטו עצמם, אשר סומכים עליו בעיניים עצומות. בעיני צופה הקולנוע מן השורה, דל טורו נחשב עד עתה בעיקר כבמאי של סרטי פנטזיה ואימים, איש בעל דמיון עשיר ופורה במיוחד, והמצאות

"כאשר שואלים אותי שוב ושוב מדוע בחרתי , איני יכול אלא לצטט את 1962דווקא בשנת היצ'קוק שאמר: "סרט שיכול להתרחש בכל מקום, אינו מתרחש בשום מקום". והוא ידע היטב למקם את הסרטים שלו בזמן, בין אם היה זה "פסיכו", "ורטיגו" או "פרנזי". אני משתדל תמיד לתת מיקום מדויק בזמן לסרטים שאני עושה. "הילדים של אף אחד" מתרחש בימי מלחמת האזרחים בספרד. "המבוך של פאן" קורה כמה שנים אחרי המלחמה. יש עוד התנקשויות אלימות, אבל המלחמה עצמה משום 1962הסתיימה. העלילה מתרחשת בשזאת התקופה שכל אלה המדברים על החזרת אמריקה לגדולתה, חולמים עליה. זאת התקופה שבה המכוניות הצמיחו סנפירים מאחור,
והמטבחים הפכו להיות אוטומטיים. משפחות עברו לגור מחוץ לעיר בבתים מרווחים יותר, כולם היו דבוקים לטלוויזיה, וכולם דיברו על העתיד הוורוד הצפוי להם. קנדי ישב בבית הלבן, הייתה איזו מלחמה קטנה אי-שם בצד, בווייטנאם, אבל גם היא לא תימשך הרבה זמן, או כך לפחות זה נראה אז. הכל היה נפלא ומקסים, בתנאי שנולדת לבן ופרוטסטנטי, אבל אוי לך אם לא היית שייך לקבוצה הזאת. והאמת היא, שלא הרבה השתנה מאז". "לדעתי", הוסיף דל טורו, "כשאתה קם בבוקר, מדי יום, אתה חופשי לבחור אם תיתן לפחד או לאהבה לשלוט בך. בעיני, חשוב להעדיף את האהבה על הפחד, משום שזאת התשובה הנכונה. גם אם זה נשמע שדוף וטיפשי, זאת התשובה האמיתית". והנה מדבריו של דל טורו במפגש עם הקהל אחרי הקרנת טרום-הבכורה בלוס אנג'לס: "ההשראה לסרט באה בערב אחד, כאשר צפיתי בטלוויזיה בסרטו של ג'ק ארנולד, "היצור מן הלגונה השחורה". הייתי מוקסם לחלוטין כשראיתי את ג'ולי אדאמס שוחה במים והיצור מן הלגונה שוחה מתחתיה. התאהבתי ביצור, והתאהבתי באהבה שביניהם, ואני זוכר שקיוויתי באותו רגע ששום דבר לא יפריד ביניהם. זה לא קרה. מאז ניסיתי לעשות גירסה משלי לסיפור הזה, לפני שש שנים התחלתי לעבוד על זה, והנה התוצאה עכשיו". אגב, אין פלא שדל טורו מזכיר את סרט האימים . הוא נתן לו יותר 1954של ג'ק ארנולד משנת מאשר השראה אמוציונלית, מפני שכמו בסרט זה, מדענים אמריקאיים נתקלים במפלצת בנהרות דרום אמריקה, גם שם היא מעין שילוב בין דג לאדם, הגיבורה הייתה דווקא מדענית שאמורה לחקור את המציאה המוזרה, אלא שהיצור מצליח להימלט מן המקום. אבל אהבתו למדענית כה גדולה, עד שהוא חוזר כדי לחטוף אותה לעצמו. "הייתי רוצה שהסרט הזה ישמש תשובה נאותה לגלי הציניות, הפחד והשנאה, ששולטים כיום בעולם. רציתי להציג סיפור אהבה אידיאלי למבוגרים. אין כאן רק רומנטיקה, אלא יש גם הומור, שהיא לדעתי התכונה הגואלת בנסיבות כאלה. וזה סיפור על אנשים שקופים, כאלה שאינם נראים ואינם נחשבים בחברה, האנשים האפורים שממשיכים להיות אפורים גם היום".1962של "כשהתחלנו לדבר על עיצוב המפלצת, אמרתי למעצבים שכדאי אולי למצוא השראה ממקורות אחרים, לא מן הסרטים ההוליוודיים הישנים. אני זוכר ציור יפני שהותיר עלי רושם במיוחד, שמו "הקרפיון הגדול", ונראה בו דג שחור עם פסים של צבע. חשבתי שצריך לעצב את הדבר הזה לא כחפץ אמנות יקר-ערך, משהו שאחרי ההפתעה הראשונה אינך חרד מפניו, אלא היית יכול להבין איך סאלי הוקינס מתאהבת בו. השקענו שלוש שנים בעיצובו. לא התחלנו עם
איורים, כנהוג, אלא השתמשנו בצורות שעיצבנו מחימר. שכרתי מכיסי שני אמנים שמתמחים בעניין זה, והם הביאו לנו שורה שלמה של הצעות מחימר. אז ביקשתי מחברת עיצוב שתשלב בין כל ההצעות האלה, וכשהם סיימו את העבודה שלהם, ציירתי את הכל בגוונים הצפויים של כחול וירוק. ואז שכרתי מעצב נוסף בחימר, מייק הילס, והחלטנו לעצב את הפנים ואת הראש מחדש. ימים ארוכים בילינו יחד מהבוקר עד הערב, והשתמשנו בשכבות על שכבות של צבע שקוף כדי להגיע לגוון הרצוי בכל מילימטר של הפנים. מה שרואים עכשיו, שכבות אחת על גבי השנייה".20זה לפעמים "את סאלי הוקינס ראיתי לראשונה בסדרה בשם . באותה סידרה היא מאוהבת Fingersmith באשה אחרת, הן מתנות אהבים, ולמרבה הפלא, זה לא נראה מפתה, גס או מגרה. זה היה חלק חשוב בכל מערך חייהן, אבל רק חלק, ולא המטרה האחת והיחידה בחייהן. אחר כך ראיתי אותה ב"חופשייה ומאושרת", והייתי המום מן היכולת שלה. אחר כך ראיתי אותה ב"צוללת", והתרשמתי שהיא באמת מסוגלת להעביר רגשות מבלי להשתמש במילים. אחר כך בא "יסמין הכחולה", והיה ברור לי שמדובר בכוכבת של ממש, ומוטב שאזדרז להחתים אותה על חוזה לפני שלא נוכל להרשות אותה לעצמנו". "העניין של הגזע הוא כמובן חלק מן הסרט עצמו. זה האמצעי הקל ביותר להבדיל בין בני
אדם, מבלי להסתבך בתכונות האישיות שלהם. הדמות שבמרכז הסרט, המפלצת, היא תוצאה של כל סוגי 'האחרים' שאפשר להעלות על הדעת. זר, בעל צורה משונה, מגיע מן הג'ונגלים של נהר האמזון, וכל אלה שנחלצים בסופו של דבר לעזרתו גם הם חלק מגדודי "האחרים": אליזה האילמת, ג'יילס ההומוסקסואל, או זלדה השחורה. זה סיפור של כל 'האחרים' המתאגדים כדי להציל אחד משלהם". "אני אף פעם לא יודע ְלמה לצפות עם כל סרט חדש שלי, ואני מתכונן בדרך כלל לכישלון. לכאורה, זה לא נראה בכלל כמו הצלחה מובטחת מראש. ספרו למישהו שזה מותחן מוסיקלי רומנטי בין אשה ליצור אמפיבי שמתרחש בתקופה המלחמה הקרה. זה נשמע מפתה? עד היום איני יודע. מאחר שאני מפקפק בהצלחה מראש, איני נוהג ללחוץ כדי לקבל תקציבי ענק להפקה, ובמקרה זה היה קשה מיליון דולר אבל 19.5 לעשות סרט שיעלה מיליון. ראיתי לאחרונה 60ייראה כאילו עלה תקציב של מערבון שעמדו להפיק בהוליווד מיליון. גם אני 70והייתי המום: הוא הגיע לעשיתי הפקות גדולות עם הרבה מאוד אפקטים מיוחדים שעולים הון תועפות, אבל אני חושב שמה שלמדתי באותן הפקת ענק זה איך לעשות סרטים קטנים. זה אולי פרדוקס, אבל זאת האמת". //