ז׳אן אוסטאש משוחח עם סבתו בת השבעים, אודט רובר, שגידלה אותו בילדותו ובנעוריו. היא מספרת על ילדותה המאושרת בכפר, נעוריה תחת הכיבוש הגרמני, מות אימא, חייה עם בעלה שזנח אותה, ארבעת הילדים שאיבדה בלידתם, יחסיה עם ז׳אן אוסטאש ועם בנו בוריס. דרך מונולוג זה נבנה דיוקן כפול, זה של אישה מרתקת, עצמאית וחזקה, וזה של צרפת הכפרית, הארכאית - עולם ההולך ונעלם.
הקרנה חד פעמית
לפני ההקרנה דברי הקדמה קצרים מאת יעל פרלוב