סופרמן המהגר ואמריקה ששינתה את פניה

בתחילת חודש יולי 2025 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי ג'יימס גאן, "סופרמן" (2025), אשר ממשיך במסורת ארוכה של הסרטת סיפורו של סופרמן, אחד מגיבורי-העל הוותיקים ביותר – הוא ראה אור לראשונה בגיליון של חוברת קומיקס בשם Action Comics בשנת 1938. מאז הופקו סרטים וסדרות, חלקם מצוירים וחלקם מצולמים, אשר עוקבים אחר דמותו. הסרט הבולט ביותר הוא, ככל הנראה, "סופרמן", שביים ריצ'רד דונר ב-1978, ובו כיכב כריסטופר ריב. עוד לפני הקרנתו של הסרט החדש על מסכי הקולנוע הוא עלה לכותרות בארצות הברית (וגם בישראל) בהקשר שיכול להפתיע ביחס לסמל הכל כך אמריקאי שדמותו של סופרמן הפכה להיות – הגירה. בארצות הברית מתחו מחברי פאנל החדשות של חברת FOX ביקורות נוקבות על הסרט, משום שסופרמן בסרטו החדש של גאן הוא מהגר, ועל כן הסרט כולו ספוג בערכי תרבות ה-Woke האמריקאית. ביקורת זו, המגיעה מהצד הימני של המפה הפוליטית, מבכה את היחס החיובי להגירה שכביכול בא לידי ביטוי בסרטו של גאן, ומנוגד לדימוי ה"אמריקאי" של סופרמן. בישראל התפרסם הסרט בהקשר אחר: השחקן המגלם אותו, דייוויד קורנסווט, הוא בן לאב יהודי ולאם נוצריה, אך הקשר הספיק בשביל לכנותו "סופרמן היהודי".

שתי ההכללות הללו ביחס לדמותו של סופרמן אינן רחוקות מהמציאות. אמנם, הכרה בסופרמן כיהודי אינה מדויקת (סופרמן הוא חייזר שגדל בכדור הארץ למשפחה אמריקאית-נוצרית), אך היא קרובה יותר למציאות ממה שניתן לחשוב. היוצרים של הקומיקס המקורי, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, היו שניהם בנים למהגרים יהודים מאירופה, ולכן ישנו קשר יהודי חזק לדמותו של סופרמן, ללא קשר למוצאו של השחקן המגלם אותו. גם מוטיב ההגירה שמבקר הימין הטראמפיסטי באמריקה קשור לדמותו של סופרמן באופן מובהק. מעֵבֶר לרקע הביוגרפי של כותביו, סיפורו של סופרמן הוא סיפור של מהגר, פליט. הוא נולד בשם קאל-אל בכוכב הלכת המרוחק קריפטון, שריחפה מעליו סכנת השמדה. כדי להצילו, הוריו שולחים אותו לכדור הארץ, שם מאמץ אותו זוג חוואים אמריקאים. סופרמן נדרש להתמודד עם זרותו, אשר באה לידי ביטוי בכוחות-העל שלו – היכולת לעוף בשמיים, ולרוץ מהר יותר מקליע של אקדח. פרשנות לא מאוד מורכבת לסיפורו של סופרמן, בשילוב עם הרקע הביוגרפי של יוצריו, תעלה שסופרמן מייצג מהגר יהודי המגיע לחופיה של ארצות הברית ומבקש להשתלב בה.

אם כך, כיצד אפשר לטעון שסיפורו של סופרמן אינו סיפור על הגירה? מעֵבֶר להפיכתו של סופרמן לדימוי האידיאלי של גיבור-העל, הוא הפך גם לדימוי של גיבור-העל האמריקאי ביותר. ניתן לומר שהמסע שלו להשתלבות בחברה הצליח באופן מזהיר. כבר הסיסמה הנלווית לדמותו מלמדת כל כך: Truth, Justice and the American Way. ולאור זאת, האם סופרמן החדש אכן מהווה ביקורת חדה וחריגה על דמויותיו הקודמות כפי שהוצגו בסרטים? ייתכן שטענה זו נכונה מבחינה מסוימת, במיוחד לאור השוואה לסופרמן משנת 1978.

הלידה של סופרמן - מארלון בראנדו וסוזנה יורק ב"סופרמן" (1978)

השוואה בין שני הסרטים, ש-47 שנים מפרידות ביניהם, היא מתבקשת. הסרט החדש של גאן הוא מעין חידוש של סרטו הישן של דונר, ובמידה מסוימת מתבסס עליו לא פחות מאשר על הקומיקסים של חברת DC. קווי הדמיון בין שני הסרטים הם רבים, ובראשם הנעימה האייקונית שהלחין ג'ון וויליאמס לסרט המקורי, אשר חוזרת בסרט החדש ברגעים רבים ומשמשת כלייטמוטיב של סופרמן. זהו רגע קולי קצר המסמן לצופים שסופרמן עתיד לבצע מעשה גבורה, או להתרומם מעל מכשול. קווי דמיון נוספים בין שני הסרטים הם איזכורים ומחוות שונות לסרטו המקורי של דונר, ביניהם ציטוטו של לקס לות'ור, היריב של סופרמן, אשר חוזר בשני הסרטים – "מוח על פני כוח" (ובסרט החדש הציטוט השתנה מעט, מ-Mind over muscle ל-Brain over brawn, אבל המשמעות והאיזכור של הסרט המקורי נשמרים). זאת ועוד, דמותה של מיס טסמאכר, העוזרת האישית והמאהבת של לקס לות'ור, דמות שיצר ריצ'רד דונר עבור סרטו, מופיעה גם היא בסרט החדש.

ומה באשר למוטיב ההגירה? גם הסרט מ-1978 עוסק במידה רבה בדימוי של סופרמן כמהגר, אם כי אולי באופן בוטה פחות מאשר הסרט החדש. סרטו של דונר נפתח הרחק מכדור הארץ, בכוכב הלכת קריפטון, שם אביו של סופרמן מוצג לצופים כמדען מבריק, בעוד שאר תושבי קריפטון מתוארים כפוליטיקאים יהירים המתכחשים לסכנה המאיימת על הכוכב שלהם. בחלק זה מוצג קריפטון ככוכב חייזרי ומפותח מבחינה טכנולוגית, באמצעות שימוש בקריסטלים שונים לעיצוב החלל, ותלבושות המורכבות ממעין נייר כסף בוהק. אמנם לא מדובר בעיצוב שעומד בסטנדרטים של האפקטים הדיגיטליים המודרניים, אבל עם חלוף השנים יש בו חן מסוים. אם כן, שורשיו של הגיבור המהגר נעלים ומפותחים יותר מהקיום העכשווי באמריקה, כוכב הלכת קריפטון הוא עולם עתידני ומתקדם טכנולוגית בהרבה מאמריקה המוצגת בהמשך הסרט.

לאחר שהוא מגיע לכדור הארץ מוצגים חייו של סופרמן עם הוריו המאמצים בחווה בעיירה הבדיונית סמולוויל. זהו חלק זניח יחסית בסרט, לפחות מבחינת זמן מסך. כמה סצינות מבהירות לצופים שסופרמן הצעיר, המכונה קלארק, ניחן ביכולות על-אנושיות; למשל, הוא רץ מהר יותר מרכבת נוסעת. סופרמן עצמו אינו מבין את שורשי היכולות הללו, שהופכות אותו לשונה משאר הילדים בעיירה. רק לאחר מות אביו המאמץ הוא לומד על זהותו החייזרית באמצעות מפגש עם רוחו של אביו הביולוגי (באמצעות טכנולוגיה עתידנית לא-מוסברת), ומבין כי הוא חייזר/מהגר.

עד שלב זה בסרט סופרמן הוא קלארק קאנט, בנם המאומץ של חוואים אמריקאים אשר ניחן ביכולות על-טבעיות. אך לאחר שהוא מגלה את מורשתו החייזרית וכי הוא מהגר באמריקה, זהותו מתפצלת לשתי זהויות נפרדות וזרות זו לזו – קלארק קאנט וסופרמן. האחרון מסכין עם שונותו, ומשתמש תדיר בכוחו כדי לעזור לאנשים ולהילחם בפשע. לעומתו, קלארק קאנט כבר אינו האיש שהיכרנו בתחילת הסרט, אלא עיתונאי מתחיל המוצג (באופן המנוגד לדמותו של סופרמן) כבחור חסר ביטחון, שלומיאל וחלש. ומעניין שדווקא קלארק קאנט הוא כעת התחפושת והעמדת הפנים. למעשה, סופרמן מסתיר את זרותו, ומנסה לבדל את דמותו הארצית מזו של גיבור-העל.

כפילות זו מוצגת בסרט בקטעים קומיים רבים, שגם כיום יעלו חיוך על פני הצופים. זה קורה בעיקר כאשר קלארק קאנט מנסה להשתלב בחברה האמריקאית בעיר המומצאת מטרופוליס, מבלי לחשוף את שונותו. כך, למשל, כאשר קאנט ולויס ליין (שותפתו לעבודה ומושא אהבתו) נשדדים בסמטה חשוכה באיומי אקדח, סופרמן מעמיד פנים שהוא מתעלף מפחד, כאשר בפועל עורו עמיד לכדורי אקדח. גם הדינמיקה של סופרמן ולויס ליין מבליטה את כפל הזהויות של סופרמן: בשלב מסוים נוצר משולש אהבה מוזר – סופרמן, קלארק קאנט וליין – שמגיע לשיאו כאשר שניהם יוצאים איתה לדייט במהלך ערב אחד. בסצינות קומיות אלו מצליח סופרמן המהגר להסתיר את זרותו ואת מוצאו המקורי מהציבור האמריקאי, ולעטוף את עצמו במאניירות שונות אשר יהפכו אותו ל"נוח לעיכול" – קלארק קאנט הוא דמות פאסיבית, שולית בחיי מכריו, נטולת ה"גבריות" אשר מאפיינת את סופרמן; הוא חסר ביטחון, פחדן, ומגושם. אפשר לפרש זאת כמסר ביקורתי על החברה האמריקאית ועל יחסה לדמויות מהגרים: החברה האמריקאית חוששת מן הזר, וכדי שיוכלו לסבול אותו, המהגר נדרש להקטין את עצמו ולהציג גירסה חלשה ו"לא-מאיימת".

את המתח בין דמויותיהם של סופרמן וקלארק קאנט אפשר לבחון לאור המונח "קרנבליוּת" שטָבַע מיכאיל בחטין, בהתבסס על הקרנבל באירופה בימי הביניים. הוא גרס, שזה היה מרחב משחקים שבו, לפרק זמן מוגבל, התהפך הסֵדֶר ההיררכי בחברה, ובעזרת טקסים שונים הוא פירק באופן סמלי את יחסי הכוח בה. הוא טען כי יצירה יכולה להיות קרנבלית בכך שתקרב דימויים הפוכים, למשל מלך ועני, ותהפוך באופן משעשע את יחסי הכוחות המקובלים ביניהם. אפשר למצוא מרכיבים כאלו בסרטו של דונר. סופרמן מחופש לאורך הסרט לדמותו של קאנט, ובסצינות שונות מתרחש מהפך הכוחות המשועשע: סופרמן, שלרוב הוא בעל הכוח, הוא הקורבן הזקוק להצלה, ולויס תופסת את מקומו כגיבורה.

סופרמן בפעולה ב"סופרמן" (2025)

פער זה בין קלארק קאנט לסופרמן, והמתח בין הזהות המשולבת בחברה לבין דמות הזר, קיימים במידה פחותה בסרטו של ג'יימס גאן. רק מעט דמויות בו אינן יודעות שסופרמן וקלארק קאנט הם אותו האדם, ולדמותו של קאנט אין אופי שונה באופן משמעותי מזה של סופרמן; גם קלארק ניחן באותו ביטחון עצמי המאפיין את סופרמן. למעשה, בסרט זה סופרמן אינו מסתיר את זהותו הזרה מפני הציבור האמריקאי.

הפער בין הזהויות השונות של סופרמן בא לידי ביטוי בסרט החדש בהקבלה בין הוריו הביולוגיים לבין הוריו המאמצים. במהלך הסרט מתחולל אצלו תהליך שבסופו הוא מבין כי מקור ההשראה לדמותו אינו הוריו הביולוגיים, אלא דווקא הוריו המאמצים. לכן, הפיצול בין זהויותיו השונות מתבטל, וסופרמן בסרט החדש הוא אכן קלארק קאנט. ובאחת מסצינות השיא של הסרט הוא פונה ליריבו, לקס לות'ור, ומסביר לו שהוא אנושי כמוהו, תוך התכחשות לזהותו החייזרית הזרה.

ומה בעניין ההגירה? המסר המשתקף מסרטו של גאן הוא שהמהגר הוא אמריקאי לא פחות מן הסובבים אותו, והוא יכול להשתלב לחלוטין בחברה, לפחות במישור החברתי, ללא ויתור על זהותו המקורית. אם דונר הציג את המהגר כזר אשר צריך לאמץ לעצמו גינונים שונים על מנת להשתלב בחברה ולהיראות "אמריקאי", או נוח ולא-מאיים בעיני האמריקאים, גאן מציג ציבור אמריקאי אשר מוכן לקבל את סופרמן אל חיקו, על אף היותו שונה מבחינה אתנית.

הבדל נוסף בין הסרטים נעוץ בהגדרת אויביו של סופרמן. בעוד בסרטו של דונר הוא מתחכך בעיקר עם כוחות המאיימים על החברה, בסרטו של גאן, רבים מאויביו הם דווקא מן הממסד עצמו. הממשל האמריקאי אינו נותן בו אמון, ועקב כוחו הרב מנסים השלטונות לדכא אותו, ובין השאר הוא נעצר בידי רשויות החוק האמריקאיות ונשלח לכלא. בחלק זה, אשר זוכה לחלק ניכר מהביקורת השמרנית, ההקבלה של סופרמן למהגר עולה אל פני השטח. בתחילת הסיקוונס מלווה בכיר בממשל האמריקאי את סופרמן בדרכו אל בית מעצר, וכאשר סופרמן שואל, מבודח, מה הן זכויותיו, הבכיר משיב שלאור היותו לא-אנושי, אין לו זכויות אדם. זו ביקורת לא-מאוד-עדינה על יחסו של הממשל האמריקאי למהגרים – הלא-אנושי הוא המקביל ללא-אמריקאי, ושלילת זכויות האדם מסופרמן מקבילה לחוסר הסובלנות כלפי מהגרים הנכנסים לשטח ארצות הברית.

יחסים מתוחים אלו בין סופרמן לבין הרפובליקה האמריקאית אינם קיימים בסרטו של דונר. שם, סופרמן הוא כוח עוצמתי הנרתם למען שמירה על ארצות הברית מאיומים ומפשיעה, הוא דמות ממלכתית המזוהה עם הממסד. דימוי זה משתקף בשורת הדיאלוג החותמת את הסרט: סופרמן פוגש את מנהל בית כלא, ומבהיר לו ששניהם Are part of the same team; סופרמן הוא גיבור-על בשירות המדינה.

דייוויד קרונסוורט, הסופרמן החדש ב"סופרמן" (2025)

גם לקס לות'ור, הנבל ואויבו של סופרמן, שונה בשני הסרטים, ומדגיש את השוני ביחסן של החברה והמדינה אל גיבור-העל. בשני הסרטים לקס לות'ור הוא איש עסקים אשר מייצג את התשוקה הקפיטליסטית לצבירת הון כלכלי אשר מחליפה את המוסר האנושי. אולם, בסרטו של דונר הוא פושע נרדף, ואצל גאן הוא איש עסקים, בן דמותו של אילון מאסק. לעומת המערה מתחת לאדמה בה מתגורר לות'ור של שנת 1978, משרדו של לות'ור החדש נמצא בגורד שחקים, הוא עצמו שֵם מוּכר בציבור, הוא מקורב לממשל, והוא מצליח להשתמש בכוחו הפוליטי על מנת להשפיע על השלטון האמריקאי, ולהטות אותו נגד סופרמן. שינויים אלו בדמותו של לות'ור מדגישים ומבקרים את החדירה של הערכים המזוהים עם דמותו אל תוך הממשל האמריקאי.

השוני ביחסם של שני הסרטים לשלטון האמריקאי בא לידי ביטוי בכמה סצינות בסרט החדש, והממשל מוצג כאפל ומוּנע על-ידי אינטרסים כלכליים. ישיבות קבינט מצולמות בחלל אפל וקטן, תוך שימוש בעיקר בקלוז-אפים אשר יוצרים תחושה קלסטרופובית. כך, השלטון האמריקאי מצויר כנכלולי, ומנוגד לדימוי של סופרמן, המייצג תקווה וטוב לב. ניגוד זה מופיע גם בעיצוב מקום מגוריו של סופרמן – מצודת הבדידות (The Fortress of Solitude) – מתחם רחב ידיים, אשר מעוצב בצבעים בהירים, ומואר באור שמש חזק, הפוך לעיצוב חדר הקבינט. באמצעות הנגדה זו מסומן השלטון בארצות הברית כיריבו של סופרמן: כיום, המהגרים נרדפים על-ידי הממשל ובעלי ההון, כפי שמשתקף במציאות הפוליטית הנוכחית בארצות הברית. הנשיא טראמפ דורש ללא הרף להגביל את ההגירה; בין השאר הוא דרש ממקסיקו להקים, על חשבונה, חומה שתמנע מעבר של מהגרים לא-חוקיים אל שטח ארצות הברית.

כך או אחרת, סופרמן הוא מהגר בארצות הברית. כל סרט מציג את הערכים הרוֹוחים בעת הפקתו, ונדרש להיבטים שונים של ההגירה. בעוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת עסק הסרט בעיקר בזווית האישית – ניסיונותיו של המהגר להשתלב בחברה באמצעות הוכחת יכולתו להיות אמריקאי, הסרט משנת 2025 תוהה עד כמה מהגרים יכולים בכלל להיכנס לארצות הברית ועד כמה מכובדות זכויותיהם. זו הזווית הפוליטית.

כל התמונות באדיבות Warner Bros