יום השואה הבינלאומי
לציון יום שואה הבינלאומי שחל ב-27/1 נקרין מבחר סרטים בנושא, רובם בבכורות ארציות. סרטים מגרמניה, ישראל, ארה"ב ואיטליה.
עדות 710 ביום השואה הבין-לאומי
.
פסטיבל ATESIB! חוגג את מהדורתו החמישית כפסטיבל הקולנוע האפריקאי היחיד בישראל, המוקדש לסרטים מהיבשת והפזורה. תוכנית הפסטיבל השנה כוללת הקרנות בכורה של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים מאפריקה והפזורה האפריקאית, סרטים ישראליים קצרים עצמאיים של יוצרים בעלי שורשים אפריקאיים,
רטרוספקטיבה לג'יבריל דיופ מַמְבֵּטִי, קולנוען סנגלי מוערך שהשפיע על קולנוענים מהיבשת והעולם וכן על מוזיקאים כמו ביונסה וליטל סימז, פוקס בפזורה בדרום אמריקה עם סרטים מברזיל, קולומביה וגיאנה הצרפתית, ואסופות סרטים קצרים בנושאי ילדות ופליטות.
הפסטיבל מציג מבט מעמיק ואותנטי על החיים, התרבות והאתגרים באפריקה ובפזורה, דרך נושאים כמו מאבקים חברתיים, מסורות תרבותיות, אהבה ומוזיקה. אוסף היצירות מדגיש את העושר התרבותי והאנושי של אפריקה ומשמיע את קולותיהם הייחודיים של יוצרים אפריקאים מוכשרים.
רטרוספקטיבה ג'יבריל דיופ מַמְבֵּטִי - מכשף היום יום
ג'יבריל דיופ מַמְבֵּטִי (1945-1998) היה במאי, שחקן, פעיל פוליטי, מלחין ומשורר סנגלי. סרטיו עוסקים בחיי היום-יום בסנגל - שילוב ייחודי של ריאליזם מאגי וסאטירות שחורות אוהבות אדם, המתמקדות בהפיכתה של סנגל לחברה ניאו-קולוניאליסטית לאחר עצמאותה. ב-1973 יצר את יצירת המופת שלו "טוקי בוקי" (מסע הצבוע), שהיוותה פריצת דרך בהיסטוריה של הקולנוע האפריקאי והפכה לקלאסיקה בזכות חדשנותה הוויזואלית והסיפורית. ממבטי משלב מגוון טכניקות נרטיביות ומסורות קולנועיות כדי לברוא דימויים מהפנטים המשקפים את מפגש החברה האפריקאית הפוסט-קולוניאלית עם המודרנה. ב-1992 שב ממבטי עם סרטו '"צבועים'" (Hyènes) - עיבוד למחזה הסאטירי "ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמאט. הסרט תוכנן כחלק שני בטרילוגיה על כוח, שגעון ותאוות בצע. לדברי ממבטי, הסרט מראה כיצד היחסים הניאו-קולוניאליים באפריקה המירו את תקוות העצמאות בהבטחות שווא של האימפריאליזם וכיצד הושחתה אפריקה בידי החומרנות.
במסגרת הרטרוספקטיבה יוקרנו ארבעה מסרטיו: "טוקי בוקי", "לה פראנק", "הילדה שמכרה את השמש" ו"צבועים".
אוצר הפסטיבל : בזי גטה
אוצרת התוכנית הישראלית: בת-שחר גורמזאנו גורפינקל
פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני 2025
רוג'ר איברט, מבקר הקולנוע האגדי, תיאר היטב את הקולנוע היפני באומרו "הקולנוע היפני עוסק בדקויות ועושה זאת בשקט, כך שהמחווה הקטנה ביותר יכולה לשאת משמעות עמוקה". בין אם אלו דרמות, משפחתיות, סרטי פעולה או קומדיות, זהו קו המאפיין את רוב הסרטים היפנים. מתוך אותה נקודת מבט, הקולנוע היפני מרבה להביא סיפורים על אובדן אנושי והתמודדות עם מוות. אבל אין זה אומר שהסרטים היפנים הם טרגיים בעיקרם. המבט התרבותי על אובדן מציע ספקטרום רחב של דרכי התמודדות וגם אם המוות נוכח בחלק מהסרטים, הדמויות על המסך מציגות לצד העצב והכאב גם תקווה והומור.
לאחר החודשים הארוכים והקשים שחווינו כאן בקצה השני של יבשת אסיה, מלאים באובדן וכאב, דווקא הקולנוע היפני יכול לספק לעיתים מבט תרבותי שונה ששובר את הנוסחאות החברתיות הנוקשות של אבל קולקטיבי ואישי בתרבות המערבית ומציע דרכים אחרות לחיים שלאחר הפרידה.
כך תראו בדרמה "עולמות נפרדים" המתמקד במתבגרת מלאת חיים המאבדת את הוריה בתאונת דרכים ועוברת לגור עם דודתה המנוכרת והמופנמת וכך גם בקומדיה "שקיעה, זריחה" המתמקד באישה צעירה בעיר קטנה שנפגעה קשה בצונאמי, המנסה להמשיך את חייה עשור לאחר האסון. "קנסנדו" עוסק באישה המגיעה להיפרד מאביה בימיו האחרונים, לו טרם סלחה על היעדרותו מצידה של אימה כשחלתה במחלה קשה וב"מאושרים לנצח" מנסה בחור צעיר להתמודד עם פטירתה של אשתו בשחזור החופשה הראשונה שבה הכירו.
גם אם דרכי ההתנהגות והתמודדות הינם שונים וגם אם המטריצות הן אחרות, נוקשות חברתית נוכחת בחברה היפנית וניתן לראות זאת בסרטים רבים העוסקים בהתמודדות של היחיד או החברה עם החריג. בסרט הארוך והעדין "ריי" שקטף את הפרס הראשי בפסטיבל רוטרדם אנו מתמקדים בשתי נשים – אחת המנסה להחזיק את חיי המשפחה לאחר שביתה מאובחנת על הספקטרום האוטיסטי והשניה מנהלת מערכת יחסים עם צלם חירש הסובל מהתקפי חרדה. גם בסרט הפתיחה "כל מה שלא נאמר" נביט על עולמם של החירשים או במקרה הזה בן לשני הורים חירשים המוצא את עצמו כמתווך בינם לבין החברה מסביב, וב"כל הלילות הארוכים" נראה מערכת יחסים מיוחדת בין גבר ואישה קולגות לעבודה הסובלים כל אחד מהפרעה המקשה עליהם לתפקד ביומיום.
לצד זאת, הקולנוע היפני נשען על מורשת ארוכת שנים, קולנועית והיסטורית, עם ז'אנרים שונים שמאפיינים אותו ובפסטיבל נציג את "11 המורדים" סרט הפתיחה של פסטיבל טוקיו על 11 פושעים שגויסו להגן על מבצר אל מול הצבא האימפריאלי שניסה להשליט את מרותו על יפן במאה ה-19, וגם את הסרט "בושידו" המציג סמוראי שתחביבו העיקרי הוא משחק "גו". ועוד מפסטיבל טוקיו נציג את זוכה הפסטיבל לפני כחודשיים, "האויב מתקרב", סרט מאתגר ז'אנרים על פרופסור פנסיונר המתמודד עם החיים בגפו בעוד סכנה מעורפלת מאיימת על יפן. בין אם אלו סאגות היסטוריות, קומדיות מוקצנות או דרמות משפחתיות עדינות, לאורך כולן עובר קו ייחודי של תרבות מדינת האיים – בקולינריה, בארכיטקטורה ובקודים החברתיים הכל-כך שונים מהמוכר לנו במזרח התיכון.
רוני מהדב-לוין, מנהל סינמטק ירושלים ואוצר התוכנית
בשיתוף עם שגרירות יפן בישראל
נשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים