לחץ על לחצן ESC לפתיחת סרגל הנגישות עבור לתפריט הראשי דלג לתוכן דלג למפת האתר
אצלנו החודש
img

Development By Outright

שֶׁקֶט שֶׁיֵּשׁ לו אֵם

img

שֶׁקֶט שֶׁיֵּשׁ לו אֵם - מחווה לאמהות הגדולות של הקולנוע ובחיים
יש שקט שהוא ריק.
ויש שקט שיש בו אֵם.
שקט שמונח על גב של זיכרון. של יד שנסוגה. של קול שנשמר.
השקט הזה של קולנוע שהלך לחפש את האֵם לא כדי להבין אותה, אלא כדי לשהות לצידה, לגעת בתנועותיה, להחמיץ אותה ממש בזמן שהיא עדיין כאן.
בין אם חיה או מתה, קדושה או בשר ודם, נוכחת או נעלמת האם בקולנוע איננה דמות אחת, אלא קו רגשי בלתי ניתן למחיקה.
רצועת ההקרנות הזו הולכת בעקבות הקו הזה. לפעמים מהוססת, לפעמים נחושה, תמיד מבפנים.
כמו מאמא רומא שמנסה שוב להושיב את בנה ליד שולחן של מהוגנים.
כמו מאדאלנה מבליסימה, שדוחפת את בתה לבמה מתוך החיים שוויתרה עליהם.
כמו מייבל של קאסאווטס, שמביאה את ילדיה עד סף השיגעון כדי לא לוותר על אמת.
כמו סלמה העיוורת, שרוקדת את שיר הערש האחרון מול העולם כולו.
כמו סנדרה של דארדן, שמבקשת אולי לראשונה להאמין שהיא ראויה.
כמו ואל של מוילרט, שמטפלת בילד של אחרים ומבקשת לא לאבד את בתה.
כמו ז’ולי של קישלובסקי, שמנסה לקבור את כל הרגש, ורק המוזיקה לא מרפה.
כמו דיאן, אמה של שרה פולי, שרוחה עולה מהשכבות כמו תצלום ישן.
וכמו מאגדה של "מא מא" שמסרבת להיעלם, ששרה גם מתוך הסוף.
מה נשאר שם? אולי דווקא שיר. אולי צחוק. אולי החיים עצמם. אולי סימן שאלה.
ולבסוף בצד, כמעט בלחישה האם שאיננה.
לא כזיכרון ולא כדמות, אלא כמרחב ריק, כמסע.

אוצר התוכנית: אבישי כהנא מנהל האמנותי של סינמטק תל אביב

קראו עוד סגירה

נשארים מעודכנים

הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים



    הכי משתלם מועדון המנויים!

    נהנים באופן קבוע מחוויות קולנועיות איכותית וייחודיות

    לפרטים